מצוות "והגדת" נאמר
ע"י סבתא ציפי
בכל מצוות התורה – חובה על האדם [אב
ואם] לחנך את בניו.
אולם במצווה לספר ביציאת מצרים יש שוני
מסוים, כאן נאמר[שמות י'2]:
"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך
את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'."
אגב, אחד ההבדלים בין האדם לבין החיות
והבהמות, הוא היחס לנכד. גם אצל בעלי החיים ניתן למצוא אהבת הורים לילדיהם, אולם
היא מסתיימת בדור אחד. אין להם כל יחס מיוחד לגבי נכדים.
שנים רבות חגגנו את הרגלים עם קהילה
תומכת של ירושלמים שנקבצו סביב דמותו הכריזמתית והססגונית של שמוליק שמיר
זצ"ל,
והשנה, לאחר כל אותן שנים, אנו מייצגי
המשפחה מסובין יחד.
אין בתורה מצווה מיוחדת על האב או על
האם חוץ מזו שהזכרנו "והגדת", וכבר הגמרא עומדת על הצורך בפעילות
אקטיבית ולא פסיבית, למשל: הקטע הפותח את ההגדה הוא "מה נשתנה" אותו על
הילדים לשאול.
וכאן הערב אנו מצפים מכל המסובים – שכל
אחד יתן את חלקו. וזה חלקי שלי!
אבל, מראש ביקשנו מאייל, וכמובן
דרכו מכל המשתתפים שכל אחד ואחת יקח על עצמו קטע שהוא יסביר ויאמר מה הוא
רואה בו.
הקטע של הסעודה עצמה הנאמר והנעשה בתוכה
– ביקשנו מ-חגית
ומחגי ביקשנו את
ה"הלל" או קטע אחר שיאמר לנו מראש.
סיימתי את חלקי, ומעכשיו אנא בואו נאזין
לילדים....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה