בליל ה'סדר' אנו מספרים ביציאת מצרים. הבה נדייק, לא על יציאת-מצרים
אלא ביציאת מצרים.
עורכי ההגדה בחרו לשים במרכז הפתיחה שלה את "מה נשתנה",
שאינו עוסק בסיפור העבר אלא במנהגי ההווה, בצורה בה רואה אותם הדור הצעיר, מתוך
מגמה ברורה לעורר אותו לחוש בהווה, תוך ההכרה כי 'בכל דור ודור חייב האדם לראות את
עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. היציאה ממצרים אינה רק אירוע הסטורי אלא חוויה מתמשכת
העתידה להוביל לגאולה העתידית. עבר הווה ועתיד כלולים יחד.
ההגדה אכן מתחילה בהעלאת העבר, היציאה מעבדות לחרות, אך היא ממוקדת
במעשי ההווה לקראת גאלת העתיד, לקראת היציאה מקשיי המציאות לחירות שלמה בעתיד.
בעקבות מאמר של גרשון
הכהן ב'ישראל-השבוע'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה