פרשת
"בא" העוסקת כולה במכות מצרים, מסיימת בפסוק שלכאורה אינו שייך לנושא:
המפטיר
מתחיל [יג 14] "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת. ואמרת אליו כי בחוזק
יד הוציאנו ה' ממצרים, מבית עבדים..."
ומסיים
"והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים".
לכאורה
- מה הקשר בין הדברים?
ההסבר
הנראה לי הוא כי הדבר בא כהמשך למה שאמרנו: הקב"ה לא הוציא את ישראל ממצרים כדי
להפסיק את הסבל! אם אמנם זה היה היעד, הוא היה רק מפסיק את העבדות ונותן לישראל
להשתלט כלכלית כמו בימי יוסף. אלא שמטרת ההוצאה ממצרים היתה לעבוד את הבורא. על כן
העשייה היומיומית של הנחת התפילין היא האות, שנדע מדוע הוציאנו ממצרים. אם כי, מרבית המפרשים מתייחסים בפשטות לאשר כתוב בתוך
התפילין - ארבע פרשיות המתייחסות כולן
לאקט של היציאה ממצרים.
ומי
שהוציאנו ממצרים הוא יזכנו לעבדו בלבב שלם ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה