[דברים שהוכנו עבור השמעה
ב"רננים" בשנת תשע"ב, והושמעו ב-תשע"ה]
פרשת השבוע – פרשת "וארא" –
היא פרשת בר-המצווה שלי. וסימן לדבר יש: 'וארא' בגימטריה 208 וכך גם 'יצחק' 208. חז"ל אמרו שאכן אותן
400 שנה שנאמרו לאברהם בברית בין הבתרים מתחילות מלידתו של יצחק, ולכן מתחיל
הקב"ה את המצוות לישראל ב"וארא".
שאלה שדנו בה חז"ל היא – האם שמרו בני ישראל את השבת בהיותם במצרים, או
לא?
לפי המובא ברש"י על פרשת השבוע
שנקרא בעוד שבועיים [שמות ט"ו 25] על הפסוק במי מרה "שם שם לו חוק
ומשפט" [לפי הגמרא בסנהדרין דף ט' עמוד ב] "נתן להם מקצת פרשיות של
תורה: שבת ופרה אדומה וזרעים". והכתוב מרמז על כך בפרשת המן "ראו
כי ה' נתן לכם את השבת". מסתבר כי רק במדבר ניתנה מצוות השבת.
יש מדרשים החלוקים על עמדה זו. בעל
"תורה שלמה" ליקט עשרות מדרשים בפסוק "וירא בסבלותם" [שמות
ב11] "הלך משה אצל פרעה - אמר לו:
אתה רוצה שתיעשה מלאכתך... הנח להם בכל שבעה ימים שינוחו יום אחד. אמר לו פרעה: לך
עשה! וכך עשה. מניין שכך הוא? כי כך אמר להם במרה: 'ראו ה' נתן לכם את השבת', לא
אמר נותן אלא כבר נתן – במצרים".
לעומת זאת, מקרא מפורש הוא בעשרת הדברות
[דברים ה'] "שמור את יום השבת לקדשו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים
ויוציאך... על כן צווך ה' א-לוהיך לעשות את יום השבת". נראה כי
בעבדות לא היתה להם שבת.
יש אמנם המפרשים כי כבר במצרים היו
פלגים בעם ישראל, היו "דתיים" ששמרו את השבת, והיה ההמון שלא שמר ועשה
שבתו חול.
יש גם המבחינים במהות השבת - אם אפילו
היה להם בעבדות מצרים יום מנוחה, רק במרה נצטוו על 'יום קדושה'. ויש גם המוצאים
בשבת יום של חופשה ובידור. כפי שנאמר במדרש תנחומא על הפסוק 'אל ישעו' – מגילות
היו להם שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת .. אמר להם פרעה... אל ישעו בדברי שקר' כפי
שאומר המשורר 'תורתך שעשועי'.
אין דברים אלה דיון ערטילאי המשמש רק
בבחינת "דרוש וקבל שכר". לקחתי אותם מתזכיר שכתב
הרב ישראל רוזן [ראש מכון
"צומת" כיום] בנסחו את תשובת הרבנות להצעת החוק שהתירה פרצות בשבת ל
'עבודות חיוניות' במשק. ואפשר העלמת עין של הרבנות בכמה משרות בתעשייה, בצה"ל
ובשירותים ציבוריים.
לנו השבת היא לא רק יום מנוחה וקדושה,
אלא גם יום של אהבה ואחווה, כאשר כאן כולנו מקדשים אותה ברוב עם והדרת מלך, בזכותם
של הגבאים, וב"ה נמשיך כך לאורך ימים ושנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה