יום ראשון, 1 במאי 2016

קדושים - ואהבת לרעך

בחומש ויקרא [יט 18] נאמר:
"יז לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא יח לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ  וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי ה'.  יט אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ--בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ..."

נראה שהקטע המודגש הוא המאמר שנדון הכי הרבה. בכל זאת אני מבקש להביא זווית ראות שבשבילי היא חדשה.
אמרה זו היא הבסיס של המוסר, האתיקה והערכים. התורה אינה מסתפקת ב"לא תשנא את אחיך בלבבך" אלא גם מדריכה אותנו כיצד עלינו לחנך את עצמנו כדי להגיע לרמה נעלה [כמעט בלתי אפשרית] זו.
הקושי נעוץ בכך שאדם הדן את עצמו תמיד ימצא לעצמו את צד הזכות, הוא יחוש היטב את העוול שנגרם לו ויתעלם מהעוול הנגרם לאחר או אחרים - כך בנוי ה"אני". והתורה אומרת לנו – צא ממקומך הסובייקטיבי והעמד בו את רעך. אם ברצונך לדעת מה המוסר אומר לך – שים את רעך במקומך, החלף תפקידים וזהויות! משימה זו קשה מאד מבחינה פסיכולוגית. האם היפוך תפקידים זה אכן אפשרי? התורה אומרת לנו - כן!
זה לא קל, אבל בכח האמונה ניתן להגיע אליה [גם אם לא תמיד]. לשם כך עליך להתעלם מהאינטרסים העצמיים שלך, לכן מובא מיד "אני ה'".
הדרכה והדגמה מעשית לכך מובאת ע"י הנביאים:
כך מביא נתן הנביא את דוד לשפוט את עצמו במשל "כבשת הרש", כאשר הוא אומר לו "אתה האיש"!;  כך גם במשל האשה החכמה מתקוע;  ומקרה אחר [מלכים א' כ'] - נזכיר בקצרה את הסיפור. אחאב מלך ישראל מנצח את צבא האימפריה הארמית, ובניגוד לדברי הנביא משחרר במחווה הומנית את בן-הדד מלך ארם. ובמערכה הבאה [מלחמת לבנון 2] יוצא לקראתו איש מבני הנביאים מוכה ופצוע, ומתלונן כי הוכה על-כי איפשר לשבוי ארמי לברוח. אומר לו המלך אחאב: הגיע לך דין מוות. עונה לו הנביא "משפטך אתה חרצת". ויֹּאמֶר אֵלָיו, כֹּה אָמַרָ ה' יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת-אִישׁ-חֶרְמִי מִיָּד--וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ .."
בעקבות כתבה של איש רוח נערץ ודגול פרופסור שלום רוזנברג יצ"ו.
אם כבר אני מביא דבריהם של אנשי רוח והגות, אזכיר גם דבריו של הוגה גדול אחר [אם כי לא עם כל דבריו אני מסכים] פרופסור ישעיהו ליבוביץ ז"ל:
"מי שמצטט את האמרה 'ואהבת לרעך כמוך' – הוא זיפן, כי הוא משמיט את ההמשך 'אני ה'".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה