בארמית
פירוש השם "אלול" הוא – חיפוש.
את
הפסוק "ויתורו את הארץ" מתרגם אונקלוס "ויאללון ית ארעא". וכן
"מרגלים אתם" [בראשית מב 14].
ואכן
בחודש זה כל אחד נדרש לחפש בקרבו, ולחפש איש את רעהו.
הפסוק "איש לרעהו ומתנות לאביונים" - ראשי תיבות אלול,
ואכן מתאים חודש זה לקירוב הלבבות וליחסי רעות וידידות. ראשי תיבות נודעים אחרים
הם "אני לדודי ודודי לי", וכן – "אוי לנו ואבוי לנו".
השם,
כשמות שאר החודשים, מקורו בחודש הבבלי "אולולו", שפירושו באכדית – קציר.
שם
החודש מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה [ו'15] וגם שם רק בהקשר עם ארץ-ישראל. עד
חומש דברים התורה מדברת על "יראת ה'" [נזכור למשל את ההתנאה שאנו משננים
בכל יום "ואהבת" ומיד "והיה אם שמוע" בה מובאת אהבת ה' אחר
הכניסה לארץ].
מעניין
כי רק בחומש "דברים" מובאת אהבת ה' לאבותינו [דברים י' 15]: "רק
באבותיך חשק ה' לאהבה אותם". לכן
לאהבה מלאה אל ה' לא ניתן להגיע בגלות, חרף כל הייסורים, אלא כפי שהכתוב מורה
[דברים ל' 6]: "לאהבה את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה