"ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם
בארץ מצרים" [דברים י' 19]. התלמוד מציין [מסכת בבא
מציעא נט] כי הציווי לאהוב את הגר ולהתייחס אליו בכבוד מופיע בתנ"ך לא פחות מ-36פעמים
[יש הסוברים 42 פעמים]. חזרות רבות אלו מראות לנו שני דברים: א. עד כמה התנ"ך
מייחס חשיבות ליחס אל הזר. ב. שבמציאות אמנם
היה קיים יחס לא טוב, וכי יש לשרש אותו !
אבל, הנימוק המצורף בכל פעם "כי
גרים הייתם" אינו בדיוק הנימוק היכול לשכנע, אלא להפך, יש כאלה אשר זכר הסבל
שעברו מקהה את רגישותם ["הוא סובל? לא נורא, תזכור כמה אנחנו סבלנו"]. התנ"ך
עצמו מרחיב את ההסבר [שמות כ'ג 9]: "וגר לא תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר, כי
גרים הייתם בארץ מצרים".
הפרשנים עוסקים רבות בסוגיה זאת: רש"י
–רבן של ישראל – מוסיף מילים אחדות בפירושו: "ואתם
ידעתם את נפש הגר" - "כמה קשה לו כשלוחצים אותו". כלומר, אמפתיה
ורגישות מיוחדת הנובעים מנסיון של סבל.
רבי אברהם אבן עזרא מצביע על כך שה"גר"
נזכר בתורה בדרך כלל עם "האלמנה והיתום". כלומר יחס אל נדחי החברה אשר אזהרה
בצדו: "כי אם צעוק יצעק אלי – שמוע אשמע צעקתו" [שמות כב 22].
הרמב"ן אף מרחיק יותר ומפרש את "כי
גרים הייתם" כאזהרה: גלגל סובב בעולם - לא מזמן אתם הייתם גרים והגר עשוי מחר
לתפוס את מקומכם ולהיות האדון ! כלומר, יחס צודק אינו רק נכון כי אם גם נבון!
האזהרה התקיפה ביותר מודגשת בספר המעלה
את העם לדרגת קדושה [ויקרא י'ט 33]:
"וכי יגור אתך גר בארצכם, לא תונו אותו, כאזרח מכם יהיה לכם הגר
הגר אתכם, ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים, אני ה' אלו-היכם".
מדוע לפתע הסיומת בלשון רבים? מפרש רש"י: "אלוהיך ואלוהיו אני". הביא
על כך מורי וידידי פרופ' פנחס פלאי זצ"ל את דברי הרב א"י השל: "או
שהקב"ה אבי כל בני האדם, או שאינו אב של אף אדם".
מקוראי
הנאמנים טרחו שניים והעלו הערה דומה. שני אלה: בני המלומד – אייל אשר זקס נ"י
וכן ידידי הטוב ד"ר אריה ורצברגר שליט"א – אמרו, כי לפי פשט
הכתוב התורה עוסקת ב-"גר תושב" אשר להבדיל מ-"גר צדק" אינו
יהודי ואינו מתכוון להתגייר אלא רק גר בארץ ישראל ושומר על איסורים בסיסיים
[על "שבע מצוות בני נח"].
אולם
בתי הדין הרבניים ופוסקי זמננו נאחזים במוטו "קשים גרים לישראל..."
ומקשים על קבלת אנשים לאומה. כבוד ויקר מגיע למורי ורבי הרב עדין אבן-ישראל
[שטיינזלץ] שליט"א, אשר חידש במוסד ה- 'סנהדרין' שהוא עומד בראשו את קבלת
אותם גרים לישראל בתואר "בן-נח" - לאחר שהוא מקבל עליו את מצוות בני-נח.
אקווה שבהקדם הוא גם ימצא את הכח לקרב את המבקשים להסתפח על עם ה'.
אם
כי החקיקה האנטי-דתית ["חילונית"] והפוליטיזציה שלה מביאה להרגשה של
חוסר-אונים ו"קידמה לאחור". עסקת החבילה של [ש"ס] הרב עמאר
שליט"א הביאה עלינו "נישואין אזרחיים" שמחזקים את עמדת הקיצוניים
שהשתלטו על הרבנות ויוצרת בפועל שני עמים והרחקת הגר-תושב ודחיקתו הרחק ככל האפשר
מאורה של היהדות.
[הרהורים אלה נכתבו בשנת תשס"ו [וקצת שופצו],
לצערי ראינו בהתאמתותם. החרדים הקיצונים שהשתלטו על בית הדין הרבני הרחיקו לכת ופסלו
את הגיור של בית-דין אחר [מבלי שטרחו לדון ולבדוק כראוי] בנגוד לרמב"ם מפורש.
כמובן
זו דעתי האישית ואני מוכן כעת להגן עליה מול אלה החושבים אחרת והם מוזמנים להביע
עמדתם ללא מורא וללא משוא פנים.
תודה
על ההקשבה !
העיר
ידידי ורעי הד"ר אריה ורצברגר: א. הדת היהודית אינה דת מיסיונרית [שלא כמו
הנצרות, למשל]. תורת ישראל מחייבת בקיום תרי"ג מצוותיה רק את צאצאי ישראל ואת
הגרים שנוספו אל העם מרצונם החופשי. על יתר הגויים חלה רק החובה לקיים "שבע
מצוות בני נח".
הערה
זו מתקבלת מאד, ואם היה נשמע כאילו אני חושב אחרת, אני מתנצל !
ב. חלק ניכר מפסוקי התורה המדברים על
היחס אל הגר: "ואהבת את הגר – כי גרים הייתם בארץ מצרים", או "ואתם
ידעתם נפש הגר" - מוסבים על "גר תושב" שבפירוש אינו יהודי אלא תושב
הארץ, ולא על "גר צדק" שהוא יהודי לכל דבר. גם הערה זו מתקבלת בברכה,
ואכן אולי לא הדגשתי את ההבדל בצורה מספקת. תודה לאריה ולאורה על דבריהם.
הנה הגענו לשנת
תש"ע – והמצב החזוי נעשה הזוי. גדולי המחמירים כבר אינם מסתפקים בהרחקה בשתי
ידיים, אלא גם מבזים תלמידי חכמים, והכל מאמרה הנתונה לפירושים שונים של מאמר
חז"ל, בניגוד חריף לכל ההסטוריה היהודית [אם נהיה עקביים, עם ישראל כולו גוייר
במדבר סיני כאשר הצהיר "נעשה ונשמע"! לא חלפו אלא מספר שבועות והם עבדו
לעגל... לפי זה הרב שרמן וחבריו וכל חברי מועצת הרבנות הראשית - הם צאצאי גויים, שגיורם
אינו תופס!
הרשיתי לעצמי בשנת תשע"ד [תעלה
שוועת עמך ד'] לשפץ במקצת, אך לדאבוננו דברים לא השתנו ולא השתפרו. לדעתי בשל
תפיסת יסוד מוטעית של הנהגת העם - שמענו את ראש הממשלה אומר "מלחמה לנו
בארגון טרור". זו אי הבנת הנקרא – אנו מול תנועת אסלאם קיצוני-פונדמנטליסטי
המאמין בלב שלם כי מצווה למות בעד דתו ו"דין אללה בסייף". שיטת לחימתו
היא אכן אמצעי טרור והוא שולח את ילדיו להתאבד במלחמת השמד נגד הכופרים. משלוח
חמרי-בניה מזון ורפואה "סיוע הומניטרי" היא בעיניו חולשה והודאה
בכישלון.
הפתרון הוא רק בחינוך, ולא אשליה והשליה
לשלום קרוב.
הסכנה הגדולה ביותר היא אלה מתוכנו
הנגררים אחריו ומסייעים לו בהחלשת העם מבפנים.
אז בעד עמנו ארצנו ותורתנו – חזק, חזק
ונתחזק !
אפיזודה
שאני חש צורך לחזור ולספר אותה – מאז צאתי לגמלאות אני מקדיש זמנים לתורה
ב"כולל הגמלאים ישורון" ושומע בין היתר שיעור בהלכה מפי צורבא דרבנן
חריף ובקי הרב דוד פרידמן שליט"א. באחד משיעוריו הוא אמר : היהדות אינה אוהבת
גרים, כפי שאמרו "קשים גרים לישראל כספחת". לאחר השיעור נגשתי אליו
ואמרתי לו: יסלח לי כבוד הרב, הפירוש "קשים גרים לישראל – לפי שמונין
עברותיהם של ישראל, שהגר מדקדק במצוות וישראל לא תמיד"... ואיך נאמר שהיהדות
אינה אוהבת גרים כאשר מצוות העשה שהתורה חוזרת עליה הרבה פעמים היא "ואהבת את
הגר"? כעבור שבוע קרא לי הרב ואמר לי : בדקתי ואתה צודק ! אכן רב הגדול בתורה
ובמידות !
לצערי כעת בשנת תשע"ו המצב עוד
יותר גרוע – בית הדין הרבני בפתח תקווה פסל את כל גיוריו של רב אורתודוכסי גדול
בתורה, רבה של "קהילת ישורון" בניו יורק, מי שהוסמך לרבנות ע"י
גדול ישראל הרב יוסף-דב סולובייצ'יק. וזאת גם בניגוד לדעתו של הרב הראשי לישראל – הרב
דוד לאו שליט"א.
בבית הכנסת ישורון בירושלים שמעתי
תגובה. מדוע משיח אינו בא ? כי ביה"ד בפתח תקווה לא יכיר בו עד שיעבור גיור לחומרא.
גלשתי הפעם הרבה לפוליטיקה, מתוך כאב
רב, ועמכם הסליחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה