אחד הדברים החמורים ביהדות היא השבועה ! חשיבותה גדולה עד כדי כך שהיא מופיעה במקום השני ב"עשרת הדברות". מיד לאחר הדיבר הראשון המכריז על מציאות האלוהות "אני השם", בא הדיבר השני "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא".
נוסח
שבועה המקובל על חכמי וגדולי ישראל היה והנו -
"אראה
בנחמה" והכוונה כלהלן:
הדבר
החשוב ביותר לאדם ולאומה הנה התקווה - החלום על עתיד טוב. הביטוי "נחמה"
לקוח מ"נחמו נחמו עמי" או כפי הברכה שאומר כל יהודי מאמין כאשר
הוא מודה לבורא: "מנחם ציון ובונה ירושלים".
לאמור –
הנחמה האמיתית על כל החורבנות, הטבח והשואה שהם נחלת עם ישראל היא בגאולה
העתידית.
כיוון
שהיהדות נוהגת לשון פוזיטיבית ולא נגטיבית הביטוי הנו: "אראה בנחמה"
כאשר כוונת השבועה היא בעצם – אם מה שאמרתי לא נכון, ייגזר עלי כיליון לא רק פיזי
אלא אובדן התקווה – לא אזכה ח"ו לראות בנחמת ציון.
עד כאן
דברי האיש הרגיל להיות מורה.
וכשאדם
אומר "אראה בנחמה" זוהי משאלה והבעת תקווה !
לאחרונה
זכינו לשמוע דברי מרצה מבריק ד"ר מיכה גודמן שפירש את דברי המדרש
[ירושלמי מסכת ברכות דף י'ז ע"ב]:
"ועושה
חסד למשיחו" [תהלים נ'ח 11, שמ"ב כ'ב 51] - מיהו מלך
המשיח? רבי יהושע בן-לוי אמר: "צמח" שמו. רבי יודן בריה דרבי
אייבי אמר: "מנחם" שמו.
אמר
רבי חנניה ברבי אבהו: לא נחלקו, חשבונו של זה כחשבונו של זה – הוא צמח והוא
מנחם."
החשבון
פשוט, שניהם בגימטריה - 138, וגם הרעיון הוא -
מי שיצמיח
את הגאולה הוא מנחם ישראל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה