יש בינינו המתהדרים בתואר "חילוני" ואינם מודעים עד כמה חייהם השוטפים מורכבים ומושפעים ממורשת ישראל.
נתבונן למשל - איך היו נראים חיינו אם הימים היו חולפים כאשר
כל יום דומה לזה שלפניו ולזה שלאחריו.
היהדות קבעה יום אחד כיום תחילת השנה וממנו נספרים ונקבעים מועדים וזמנים.
ליום זה – "ראש השנה" – יש גם
משמעות דתית-מוסרית של יום חשבון הנפש ומתן דין וחשבון עצמי אליו נוסף ערך רוחני
המיוחד ליהדות, ערך שאינו ניתן בקלות
לתפיסה שכלית-הגיונית, הוא ערך התשובה.
ביום זה של דין וחשבון עצמי יושב כביכול גם אלוהים ודן את כל יצוריו, ומי
שצבר זכויות במעשיו הטובים – נקבע דינו לחיים טובים, וחס וחלילה להפך.
אולם אלוהים הותיר לחוטא פתח, אפשרות לאדם להרהר בלבו ולהתחרט על מעשיו
הרעים ואז הוא נדון לכף זכות, והוא, כפרט,
יכול להשפיע ולהביא את כל באי עולם לזכות ולחסד.
מושג זה של "תשובה" אינו נתפס בחוק ובמשטר האנושי. כאשר נדון
האדם על מעשיו, שופט אנושי אינו יכול לסלוח לאדם שחזר בתשובה ולומר: אדם זה כבר
אדם שונה הוא, ולהוציאו זכאי בדין.
[הערה
שולית: אין לי מושג בנושאי המשפט הפלילי, אך במקרים בהם מובאים קטעים בטלוויזיה, אני
מתרשם שהפושעים הפליליים המובאים לדין-אינם חושבים כך, והם מופיעים לפני השופט עם כיפה
ולעתים גם עם זקן ופיאות].
ראש השנה ויום הכפורים קרויים בשם "ימים נוראים" כי הם אינם כיתר
החגים הקבועים "זכר ל...". לא
הסתכלות הסטורית אלא מבט קדימה אל העתיד, עשיית תיקון באישיות במגמה להתקדם.
למיוחדות של החג הזה יש
ביטוי במנהגים. את נוהגי ה"לזכר" מחליפים ה-"יהי רצון ש……",
ומכאן עיצוב שונה של דמות יום זה.
·
ברכות איש לרעהו - לפי המסורת "צדיקים
גמורים נכתבים ונחתמים בראש השנה לחיים טובים. רשעים נדונים מיד לכרת, ואילו
בינוניים תלויים ועומדים עד העשירי [עד יום הכיפורים]". נהגו שכל אדם מישראל
רואה את האחר כצדיק גמור וכבר בראש השנה הוא מברכו בברכת "לשנה טובה תכתב/י
ותחתמ/י כי כל אדם הוא בחזקת "צדיק" מאחר שכבר הרהר בתשובה בליל ראש
השנה.
·
בשולחן סעודת החג
הנהיגו סימנים [מקורם של הסימנים בצורך להעביר לעולם "החוש והמעשה" את
הרעיונות ומשאלות הלב]: טובלים את החלה או גם תפוח בדבש ואומרים-מתפללים "יהי
רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
·
אוכלים ירקות אשר צליל
שמם מזכיר מובן רצוי, כמו " סילקא" –שיסתלקו אויבינו, "כרתי"
– שיכרתו שונאינו, " רוביא"
– שירבו זכויותינו, " קרא" -שיקרע
רוע גזר דיננו. ומניחים על השולחן ראש [של דג או כבש] "שנהיה לראש ולא
לזנב" ורימון – שיש בו 613 [תרי"ג]
גרגרים כמניין המצוות כולן.
·
תוקעים בשופר – שכך צוותה תורה : "ובחודש השביעי באחד
לחודש מקרא קודש יהיה לכם יום תרועה" [במדבר כט 1].
התורה אינה נוהגת לתת סיבות והנמקות לציוויה, אך רב סעדיה גאון בספרו
"אמונות ודעות" מביא הנמקות וטעמים:
1.
התקיעה מעוררת – התעוררו ושימו
אל לבכם כי זו העת לחזור בתשובה.
2.
סימני מלכות - כאשר מגיע מלך למקום
מקבלים אותו בחצוצרות ובתרועות, יום תחילת השנה הוא היום בו מופיע מלך-מלכי המלכים.
3.
קול השופר משמש כאות אזעקה
והתראה – שימו לב, רק עד יום הכפורים יש לנו זמן לחזרה בתשובה.
4.
להזכיר ההתגלות
האלוהית לבני אדם – מעמד הר סיני בו נאמר "וקול
שופר חזק מאד".
5.
להזכיר דברי הנביאים כפי שאמר יחזקאל [לג] "ושמע השומע את קול
השופר ולא נזהר – ותבוא החרב ותקחהו, דמו בראשו יהיה, והוא נזהר - נפשו ימלט".
6.
להזכיר חורבן הבית
לקול תרועת שופרות המלחמה של רומי, ולבקש מהבורא
לבנותו במהרה בימינו.
7.
להזכיר פדותו של יצחק
אבינו מהעקדה ע"י הקרבת איל תחתיו, איל שמקרניו [וקרני יעלים] נעשים
השופרות.
8.
קול השופר מחריד
ומשפיע על השומע אותו "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" [עמוס ג].
9.
להזכיר יום הדין הגדול
של אחרית הימים " קרוב יום ה' הגדול והנורא ומהר מאד יום שופר
ותרועה" [צפניה ב].
10.
להזכיר קיבוץ גלויות
"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור" [ישעיה
ב].
11.
להזכיר אחד מעיקרי
האמונה – תחיית המתים [ישעיה
יח] "כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר
תשמעו".
המשותף לכל אלה הוא המעמד המרגש במיוחד, השקט והדממה המביאים להתעלות הרוח.
החזרה בתשובה טובה רק על עבירות
שבין אדם למקום [לבוראו], שם מועילה תשובה וחרטה. אולם על עבירות שבין אדם לחברו –אין ראש השנה מועיל, עד
שירצנו [עד שיבקש מחברו סליחה והחבר ימחל לו].
מאחר והיהדות מבוססת על ההנחה כי יש לאדם תכלית ומטרה בעולם, מובן כי יש מקום
לבחינת ובדיקת ה"תיק האישי". האם בשנה החולפת היה האדם נאמן לייעודו?
האם התקדם?
בתורה קרוי היום הזה "יום תרועה" ["ובאחד לחודש השביעי יום
תרועה יהיה לכם"] ולפי מנהגנו אינו אחד מן הרגלים אלא יום של חשבון-נפש
ונקודת זינוק לקראת השנה הבאה.
כל אלה רק פתחי דברים, בראשי פרקים, יש הרבה
ספרים בכרכים רבים ועמוקים אשר נכתבו על
היום ומשמעותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה