נח מתואר בחומש בצורות ותארים שונים. בתחילת
הפרשה הוא קרוי "צדיק תמים היה
בדורותיו" וביציאה הכינוי שלו "איש האדמה" [גם נאמר
"אותך ראיתי צדיק לפני", נעלם התמים]. נראה שהחוויה הטראומטית של המבול
עשתה בו שינוי. המקרא אינו מצטט את דבריו של נח עד ליציאה מן התיבה, כאשר הוא
מתפרץ ואומר "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר: ברוך ה' א-לוהי שם,
ויהי כנען עבד למו. יפת א-לוהים ליפת וישכון באוהלי שם ויהי כנען עבד למו"
[בראשית ט' 25-27]. נראה מה היה המעשה בשלו עלה הקצף הזה [פסוקים 18-24]: "ויהיו
בני נח היוצאים מן התיבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען. שלושה אלה בני-נח ומאלה
נפוצה כל הארץ. ויחל נח איש האדמה ויטע כרם. וישת מן היין וישכר ויחל בתוך
אוהלו [אגב, הכתיב אומר אהלה, ופותח מקום למחשבה]. וירא חם אבי כנען את
ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ. ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו
אחורנית ויכסו את ערוות אביהם, ופניהם אחורנית וערוות אביהם לא ראו. וייקץ... נח
מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ויאמר..."
אז חם ראה את אביו השיכור – עירום, בשל
כך זוכה כנען בנו לקללת ארור לדורות? מצאתי פירוש של איתי אליצור [בגליון
'שבת' של מקור ראשון, ה' בחשוון תשס'ז] ההולך בדרכי הפשט ולומד מדברי התורה במקום
אחר, ואני שמח להביא אותו בשם אומרו: הביטוי "לראות ערוות אביו" אינו מציצנות
בלבד – בחומש ויקרא [כ 11] אומר המקרא: "ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערוות
אביו גילה, מות יומתו שניהם" ובפרק יח פסוק 16 הוא אומר "ערוות
אשת אחיך לא תגלה - ערוות אחיך היא".
כלומר בטרמינולוגיה המקראית "גילוי ערווה" הוא יחסי מין. מסתבר
שנח לא שתה וישכר לבדו, אלא עם רעייתו עמו וחם בא עליה - וכך נולד כנען הקטן.
לכן טורח המקרא ומדגיש – שלושת בני נח, וחם
הוא אבי כנען. רמז נוסף ניתן לנו כאשר נאמר כי "נח שתה וישכר באהלה"
[כתיב, וקריא באוהלו].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה