אומרים
חז"ל [סנהדרין קה] "דור המבול לא נחתם דינם אלא על הגזל" שנאמר "מלאה הארץ חמס מפניהם, הנני משחיתם את הארץ"
[בראשית ו' 13]. אומר על כך רבנו הרמח"ל [מסילת ישרים יא –
מידת נקיות]:
"כללו
של דבר - כמו שחמדת הממון רבה, כן מכשלותיו [של הגזל] רבים"...
ומבאר
הרמח"ל מאמר חז"ל "וכולן בגזל":
"כאשר
אדם משבח את סחורתו כדי להונות קונה - גזל הוא בידו, והיה
רבי יהודה אומר לחנווני שלא יחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילן שיבואו אצלו
[והתירו חכמים מפני שגם חברו יכול לעשות כן]. (בבא מציעא ס).
פטרו חז"ל את הפועלים העושים
אצל בעל הבית מברכת "המוציא" ומברכות "אחרונות" ושאר הברכות
וברכת המזון [ברכות טז], ואפילו בקריאת שמע לא חייבום לבטל מלאכה, אלא בפרשה
ראשונה בלבד.
קל
וחומר בן בנו של קל וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר אסור בהן, שלא לבטל מלאכתו של
חברו. ואם עבר – הרי זה גזלן. הנה מובא מעשה ב-אבא חלקיה [תענית כג] - אפילו
שלום לא השיב לתלמידי חכמים שנתנו לו שלום, כדי שלא לבטל ממלאכת רעהו. מה יענו
[כמה חמור] אפוא העוסקים בהנאותיהם בשעת מלאכה ובטלים ממנה, או העוסקים בענייניהם
הפרטיים איש לבצעו.
"כללו
של דבר: השכור אצל חברו לאיזה מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו. כעניין
שאמרו ז"ל [בבא מציעא נו] שכירות מכירה ליומא, וכל מה שיקח מהן
להנאת עצמו באיזה אופן שיהיה – אינו אלא גזל גמור, ואם לא מחלו אינו מחול..."
מה
שהרמח"ל מכנה "נקיות" היא הזהירות וההקפדה על מצוות
לא-תעשה.
וכותב
רבנו במאמר "אדיר במרום" [עמוד רכ"ו] "...וכנגד זה יש שס'ה
[365] מדרגות לס"א לאחוז ח"ו [חס וחלילה] בקדושה, על כן
הושמו שס"ה מצוות לא-תעשה בתורה להציל הקדושה מן הס"א [סטרא אחרא = כינוי
לשטן, הרשות האחרת] ...ובכח המצוות הס"א נכנעת לפניהם. ואלה המצוות נקראים
גדרים, 'ופורץ גדר ישכנו נחש', כי הנה לא נעשו הגדרות אלא על פי מניין
הנחשים, ולכן אין גדר בלי נחש... והנה בזוהר הקדוש [זה"נ קיט ב] אמרו
על הפסוק "קולה כנחש ילך" [ירמיהו מו 22], איך הנחש כופף ראשו
וזנבו מחי. ואפרש לך עניין זה הנחש: הנה הס"א מציאותה מן הגבורות והיא צריכה
להיות כפיה ועומדת תחת הגבורות האלה, וזה דוקא בסוד השס"ה מל"ת [365
מצוות לא תעשה] כי בזה ההתפשטות [מן השס"ה מל"ת מתפשטות]
גבורות הקדושה לכפות תחתיהם כל מדרגות הטומאה, וכללות קשר זה נקרא נחש. הראש שבו
הם שס"ה אלה והזנב שבו הוא מדרגות הס"א הנתלות בהם, ובשליטת הראש הגב
כפוף - ואלה הם עצמם שס"ה מצוות ל"ת שעשויים לכפוף הס"א ... [שם
עמוד שס'א] ואז הגבורות נעשו גדרות לפני הס"א, בסוד ה-שס"ה מצוות
ל"ת. וזה עניין 'גדר' שעולה 'אור', כי זה היה בזמן 'שה-יה' שהוא סוד תורה אור,
היה מאיר ברשומו, קודם שיפעל ה-ו"ה, כי בחיצוניות של ה-ו"ה היה ה-י'ה
מאיר."
לשונו
של הרמח"ל צחה ונקיה, אך לאנשים כמונו שאינם בקיאים במונחי קבלה, יש קושי
להבינם. פניתי אל ידידי ורעי - הרב המקובל ר' יעקב הדאיה שליט"א, והוא
הואיל להסביר לי דברים, ואני מקווה שאצליח להעבירם בצורה נכונה [ולא ח0-וחלילה
תארע תקלה על ידי]. לפי מה שהבנתי אומר רבנו משה חיים לוצאטו
כי 365 מצוות לא-תעשה שניתנו לנו הן מעין גדרות נגד 365 פיתויים שמעמיד כנגדנו
היצר [הס"א], כאשר כל פיתוי מכונה 'נחש'. וזהירות במצוות הלא-תעשה, לא רק
מונעת מאתנו את ההיגררות אחר הפיתוי, אלא אף יש בכוחה להעלות אותנו בדרגות הסולם
לדרגת החסד, ולכפות את טומאת הנחש למטה.
הנחש–החטא
מרים ראש, אך מסוכן הוא גם בזנבו המכה [מוחה]. לדעתי כוונת תורת הקבלה בתיאור
הציורי הזה היא להתרות בנו שלא רק עצם העבירה משחיתה את נפשנו, אלא יש סכנה רבה
בשובל שהיא מותירה אחריה, המכה על סביבותיו ומוסיף נזקים.
מושג
נוסף שצריך לבארו הוא הרכב השם המפורש, כאשר שתי האותיות הראשונות
"י-ה"מצביעות על 'פנימיות', ושתי האותיות האחרונות "ו-ה" על
חיצוניות, ויחד הן מבטאות את השלמות האינסופית בזמנים.
מקווה
שהצלחתי להסביר קטע זה מדברי הרמח"ל, ובכך להעמיק בפרשת השבוע.
תנועת
החסידות, שכידוע ינקה מהרמח"ל, מדגישה בפרשת נח את יסוד התשובה, עבודת
ה' של נח היא שגרמה לרבש"ע לומר "לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור
האדם... ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי... עד כל ימי הארץ... לא ישבותו"
[בראשית ה' 21-22].
ועל
זה אמרו רז"ל [ילקוט שמעוני] "תשובה ומעשים טובים" = על ידי
התשובה נעשים המעשים טובים ומאירים [המעשה הוא גוף המצווה, והטובים הוא האור
והחיות [כוונת המצוות] ועל ידי התשובה שהיא "גילוי הנשמה" המעשים מאירים
[ילקוט שיר השירים יז 3].
ויהי
רצון שעצם היותנו בשבת פרשת נח תתן לנו מנוח מכל הדברים המבלבלים ומפריעים לעבודת
ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה