דברים שנאמרו בביתנו, בעת חידוש מנהג הלימוד של פרשת השבוע
לחידוש המנהג הנאה של לימוד "פרשת השבוע" בצוותא
ובחברותא:
הפרשה שלנו מתחילה
במילים "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה".
אומר על כך המדרש [שיר השירים רבה א טו]: "רבי היה יושב ודורש ונתנמנם
הציבור. ביקש לעוררו ואמר: אשה אחת במצרים ילדה ששים ריבוא בכרס אחת [כלומר בלידה
אחת שש מאות אלף תינוקות]. התנער הציבור ותמה. אמר להם רבי: "זו יוכבד שילדה
את משה ששקול כנגד כל יוצאי מצרים."
שרה, משה ורבי – כולם נמנו על
יחידי הסגולה של האומה הישראלית – כל אחד מהם בצורה נדירה ומיוחדת: שרה היתה האם
מחוללת האומה. משה היה גואל האומה ומעצב דמותה. ואילו רבי יהודה לימד את האומה את הלכות
התורה [המשנה] לעומקן.
גזרו חכמינו שאין
עושים הספדים בשבת. מאידך, אמר רבן שמעון בן גמליאל [ירושלמי שקלים יא]: "אין
עושין נפשות לצדיקים - דבריהם הן הן זכרונן".
רבי משה בר שלנו,
ריכז באישיותו את כל אשר אמרנו לעיל: הוא לימד אותנו את התורה לעומקה, ותרם רבות
לעיצוב דמותה של החברה בבית זה.
הלימוד שאנו נקיים
הערב בא לאחר הפסקה ארוכה שאחד הגורמים העיקריים לה היא מחלתו הקשה של רבנו
פרופסור משה בר.
בטוחני שמה שאומר הוא
בשם כולנו: לימוד זה הערב כולו קודש לעילוי נשמתו, תוך נאמנות לדרכו.
מתוך הכרה והוקרה לרעייתו
רחל ולצאצאיו נבקש כולנו להגות בדרכיו ובלימוד התורה לפי דרכו. זו ההזדמנות שלנו להגדיל
תורה ולהאדירה לפי הדרך ממנה כה נהנה בחייו.
אגב, הוא פעמים רבות
חזר על בקשתו לצמצם בתקרובת, ואנו מבקשים להודות לגב' רחל בר ולנכדתה וכן לשכנות
החביבות, שמרבית עוגות הערב הן מעשי ידיהן להתפאר.
עוד בקשה אחת לי
אליכם, כל המעוניין להמשיך במסורת מפוארת זו שלנו, לארח ולהזמין – אנא יפנה אלינו
בהקדם. הודעה בכתב תישלח לכולם מבעוד מועד.
עתה, יעלו ויבואו
בני המנוח, ילכו בדרכיו ויורונו מאורחותיו.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה