יום ראשון, 11 בדצמבר 2016

חנוכה - מה לא סיפרו לנו על חנוכה? ולמה?

מה לא סיפרו לנו על חנוכה? ולמה?

כבר בתקופת התלמוד שואלים חז"ל: "מאי חנוכה?" ונותנים תשובה חלקית ביותר, שונה לחלוטין מהנוסח אותו הטילו עלינו לומר בתפילת העמידה ובברכת המזון.

נראה שיש בכך בחירה מכוונת. כבר בעת ההיא לא היו  חז"ל [חכמי התלמוד הבבלי] שלמים עם כל הקשור לאירועי הימים ההם, מהנצחונות המפליאים של קומץ כהנים מהעיירה הקטנה מודיעין ומכמה איכרים שנקבצו אליהם – על צבאות האימפריה ההלניסטית, וסופה של האפיזודה ההסטורית [167 לפנה"ס עד 70 אחרי] הוכיח, הכהנים הנהיגו רק במשך כ-30 שנה ואז לקחו לעצמם גם את המלכות שהיתה אמורה לא לסור מיהודה. מנכדי שמעון החשמונאי עבר השלטון להורדוס הרוצח המתבולל והגיע להרס נוראי של עם ישראל והמקדש בימי נכדו הורדוס-אנטיפס. ההרס היה צפוי כבר מראשיתו. לפי המתואר בספר שכתב איש המקורב למשפחת חשמונאי או אחד מבניה – ספר מקבים א' [פרק ח'] "יהודה המקבי ואחיו והעם היהודי שלחוני אליכם [לרומי] להקים ברית שלום אתכם..." לאחר שבני חשמונאי ביקשו שלום גם עם המתיוונים.
לכן בחרו חז"ל להתעלם מנצחון החשמונאים ולרכז את החגיגה סביב "פך שמן קטן ואור גדול". הם ראו כשערוריה כי מאבק שהחל בקריאה "מי לה' אלי" הפך על ידי אותה שושלת להתיוונות מחדש.

כותב על כך בצורה נחרצת הרמב"ן, מחדש היישוב היהודי בירושלים, בפירושו לתורה על הפסוק [בראשית ל'ב 4]: "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום" – נכתבה פרשה זו להודיע כי הציל הקב"ה את עבדו וגאלו מיד חזק ממנו ... על דעתי גם זה ירמוז כי אנחנו התחלנו נפילתנו ביד אדום, כי מלכי בית שני באו בברית עם הרומיים ומהם שבאו ברומה [ראה פירושו ל'ויקרא' כ'ו 17], והיא היתה סיבת נפילתם בידם...
לכן כיוונו רבותינו את מרכז החג אל ה"אור" - כי אנו מקווים ומצפים לאור חדש על ציון שנזכה כולנו במהרה לאורו, ואז נוכל בלב שלם לברך "על הנסים ועל הנפלאות".
אם כבר אנו עוסקים בניפוץ מיתוסים ושחיטת "פרות קדושות" אז השיר עליו גדלנו – "ביוונים נלחמנו ולנו הניצחון" – מוטעה ומטעה. הלחימה היתה נגד המתייוונים אשר לעזרתם באו בני סלבקוס, מן השושלות [הדיאדוכים] שחילקו ביניהן את השליטה באימפריה שהקים אלכסנדר מוקדון. בני יון הרחוקה - יתכן שאף לא ידעו על המרד ביהודה.

נכון, ראוי לחגוג – על שני דברים עיקריים א. על השלטון העצמאי שחזר לידי בני יהודה לאחר מאות שנים. ב. על הקמת הסנהדרין וגיבוש תורת היהדות.


חג החנוכה
            ובכן חנוכה אינו "חג" -חז"ל נזהרו וימי הזיכרון  שהוסיפו הם קראו להם 'ימים' "וימי  חנוכה אלו"... הם ימי זיכרון לציון אירועים חשובים בתולדות ישראל.
והמנהגים הנהוגים בהם, מקורם לרוב בימי הביניים [ראה מחקרו המקיף של הרב יצחק[אריק] זימר ("עולם כמנהגו נוהג" הוצ' מרכז שזר1996)וחלק ניכר מהם מקורו מפוקפק

[ה'סופגניות' ספוגות הכולסטרול ואבקת הסוכר היו נהוגות בגרמניה (אז במאה ה-15 אשכנז)] ונקראן בשם "ברלינר"?,וכן גם הסביבון  (משחק מזל שאותיותיו נישט= לא,הפסדת ‘גאנץ=הכל,הרווחת ' האלב = חצי' שפיל=שחק,נסה שוב] .
ואשר להחלפת שיפודים של ברזל בשמן:
יש להניח כי מקורם בזהות חנוכת המזבח שארכה שמונה ימים בימי משה ואהרן ובימי שלמה,
וליד המזבח המנורה שנרותיה -שמן
ולגופה של שמחה , אכן ראוי לחוג את נצחון האור על החושך. את גבור תרבות הרוח
על אלימות הגוף. להרבות אור, צדקה וצדק,וחידוש תפארת ישראל סבא.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה