חז"ל הראו לנו את הדרך הנבונה ללימוד המקרא – באומרם "שניים
מקרא ואחד תרגום" [ראשי תיבות שמות] ואילו אנו במהלך
הדורות בגולה שיבשנו והפכנו את דרך הלימוד אל – 'שניים תרגום ואחד מקרא' [ראשי
תיבות שתו"ם].
לאמור, דרך הלימוד הנכונה לפי דעתי היא:
א.
קרא פסוק פסוק, ונסה
להבין אותו.
ב.
כעת קרא את הקטע כולו,
נסה להבין את התוכן ואת המסר שעליך להפיק ממנו.
ג.
רק לאחר שקלטת
והפנמת, אם אתה חש בצורך, עתה עת התרגום - העיון במפרשים.
לדעתי האישית – אל תבטל דעתך מפני דעתם – אם תמשיך למפרשים שונים,
יש סיכוי שתמצא ביניהם אחד שהגיע לאותה הבנה כמוך, כי "שבעים פנים לתורה"
ו'כל פירוש שתלמיד חכם ותיק עתיד לחדש - כבר ניתן למשה בסיני'.
הסכנה הגדולה היא - מתן מעמד של קנוניזציה לפירוש וקביעתו
כמקודש כמו הטקסט עצמו.
נקח דוגמא מהפרשה של היום ["וישלח"]. אומר הפסוק:
"ויבוא יעקב שלם עיר שכם" [בראשית לג
18]. מפרש גדול הפרשנים רש"י [בעקבות המדרש]: "שלם בגופו, שלם
בממונו, שלם בתורתו". אין זה פשוטו של מקרא כי הרי רק לפני פסוקים
אחדים קראנו שיעקב נאבק ונעשה צולע על ירכו, ואי אפשר לומר עליו 'שלם בגופו'. הוא
נתן לעשו 'מנחה' עצומה שאינה מאפשרת לומר 'שלם בממונו'. המדרש רק לפני פסוקים
אחדים אמר שיעקב התיירא מפני זכויות "כיבוד אב" ו"ישיבת ארץ-ישראל"
שהיו לעשו ולא היו לו, אז איך נאמר 'שלם בתורתו'? אלא כאן, כבמקומות אחרים, נגרר
רש"י להבנה מדרשית של הכתוב ולא אל הפשט.
גדול החולקים על רש"י, נכדו הרשב"ם, מגיב:
"המפרש כך... טועה הוא, שאין דרך המקרא לדבר כך" [נאמר לי כי יש מהדורות
מהן נראה כי דברי הרשב"ם במקורם היו מנוסחים עוד יותר בחריפות ועברו עידון].
הרשו לי להציע לכם את הפשט לפי הבנתי. בארץ כנען היו מקומות
רבים שנקראו בשם זהה - למשל השם שלם מופיע בחומש אצל אברהם אבינו כאשר נפגש
עם מלכי-צדק מלך שלם. על כך העירו הרמב"ן ואחרים, שלם היא ירושלים, כפי שנאמר
בתהלים "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" [ע"ו 3].
והיתה 'שלם' אחרת המצויה ליד שכם ומוכרת לנו היום כמחנה
הפליטים 'סולם' או 'סונם'. כדי להבדיל ביניהם היו אומרים עליה 'שלם עיר שכם'! בדומה
ל'בית לחם יהודה' ו'בית לחם הגלילית'.
רש"י, גדול פרשני התורה, רואה עצמו נאלץ במקומות רבים
לצטט מדרשי חז"ל, אף שאינם 'פשט'. אך כדבריו: "לעולם אין מקרא יוצא מידי
פשוטו" ועלינו בקריאה הרגילה להזכיר זאת לעצמנו מדי פעם.
נזכור, התורה כתובה ואין לנו רשות או אפשרות לשנות מילה או אות!
כל פירוש בא רבדים-רבדים ואין קבלת פירוש אחד סותרת פירוש אחר.
כמאמר הרמב"ם [מורה נבוכים א' ה']: "כן מוסתרות דעות
נכונות אלה ונרמזות בחידות, וכל חכם מחבל תחבולות לצדן, שלא במפורש... כי השכלים
קצרים בתחילה מלקבלן ורומזים אליהן כדי שהשלם ידע אותם".
אני העזתי להעלות רובד אחד הנראה בעיני פשט - ומקווה שישא חן
ויעזור להפיץ תורה ולימודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה