ילדי ועמיתי
קוראי 'פרשת השבוע'
ב"ה
יום שישי טו כסלו
תולדות
1
כבר קיבלתי כמה תגובות ואני ממהר לתקן.
אחזור ואבהיר אני כותב את הרהורי = את
הצורה בה אני קורא ומבין, ובהחלט יתכנו קריאות אחרות שיתכן גם וכולן נכונות.
הערה ראשונה של אחותי היקרה רבקה על שיבוש
בהקלדה. צריך לקרוא כי קיבלנו מרבותינו ללמוד בדרך "שניים מקרא ואחד תרגום"
ראשי תיבות שמו"ת, ולעומת זאת הנהיגו מורינו ללמוד שניים תרגום [לפחות שני
פרשנים] ואחד מקרא – ראשי תיבות שתו"ם, ובטעות נכתב לא נכון.
הערה שניה של בן-זוגה לחיים [פרופ'
חנניה גלובמן] המתייחס לתוכן. מסתבר שאף שאני מדגיש כל העת לא להיגרר לפרשנות
המדרש, לא הצלחתי להשתחרר מ'גרסא דינקותא' ונגררתי אחר המדרש הנאחז בניקוד מעל
"וישקו", ואמר רצה לנשכו ונפלו שיניו של עשיו ונשקו. הנכון, כפי שאני
שומע, כי ניקוד זה הוא מעשהו של עזרא הסופר אשר עשה מפעל ענק והעתיק את התנ"ך
מכתב דעץ [הכתב העברי הקדום] לכתב אשורי הוא הכתב המרובע בו נכתבים דברי כעת. ובכך
עשה את המקרא לנגיש.
בעת ההעתקה מצא הרבה שיבושים בכתב היד
שלפניו, אך משום קדושתו לא העז לתקן, ולכן הביא קרי וכתיב. במקום בו מילה לא היתה
ברורה לו – הוא שם עליה ניקוד מלמעלה. המדרש גם פירש בהתאם לגישה המוקדמת של עשו
"יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגהו". בקטע הנוכחי לא מוזכרים שום מילות איבה, אלא
רק חשש ופחד מצד יעקב. אני הסתמכתי על ה-400 איש עמו, שזה היה גודלה של יחיד
הצבאית בעת ההיא ["המלחמה בארצות המקרא" ליגאל ידין].
מקבל בתודה את הערתו, ומזמין את כולנו
ללמוד ממנה, ובעצמם להעיר ולהאיר, כי כל מטרתי בכתיבה זו היא להפעיל את 'והגית בו'
[בנוסח הצבאי המחוספס ששמעתי ממפקד דגול שהיתה לי הזכות להיות מעט בצילו, אז
אל"מ, דוד לסקוב: "כאשר אתה מזמין אנשים לפגישה, אל תזמין ל 'ישיבה'. אני
מבקש שהם יפעילו את הצד העליון של חוט השדרה ולא התחתון". מכאן גם הסתייגותי
משיטת הלימוד ב'ישיבות הקדושות]. משער
שכאן אני מזמין ביקורת מאחרים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה