וישב חלומות
ויחלום עוד חלום אחד [בראשית לז 90]
בספר בראשית תופסים החלומות מקום חשוב, כמעט מרכזי, כאשר המקרא
במכוון אינו מסביר ומפרט לנו את פשר החלום ומותיר לנו לבדוק ולהבין.
בפרשת "וישב" - יוסף חלם שני חלומות: האחד על הארץ
"והנה אנו מאלמים אלומות בשדה", והשני על השמיים "והנה השמש
והירח". התלמוד אומר על כך: "ארעא ורקיעא [דנשקי] הדדי" [שמים
וארץ נושקים זה לזה. בבא בתרא ע'ד]. חלומות פרעה המובאים בהמשך הפרשה, שניהם על
הארץ. אולי לכן אומר לו יוסף: "חלום פרעה אחד הוא"!
יש הנוהגים לומר לאחר ברכת כהנים: "יהי רצון שיהיו כל
חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה, ויתקיימו בי ובהם כחלומותיו של יוסף הצדיק".
שלב החלומות בשינה הוא השלב רע"מ, בו הגוף מצוי ברגיעה מוחלטת
ורק חלק מסוים במח פועל. נסיונות מדעיים לפענח את תפקיד החלום ומהותו, לא זכו עד
היום להצלחה משמעותית. לכן נוצרו תיאוריות רבות, למשל: האדם חולם על בעיה משום שדחה
אותה או הדחיק אותה במשך היום. לחלופין, אדם חולם דוקא על מה שהעסיק אותו במשך
היום.
בכל
מקרה ברור שהחלום משתמש בשפת סמלים, ולכל סמל משמעות שונה אצל כל אדם. הוא גם משתנה
אצל אותו אדם בתקופות שונות. בדרך כלל בחלום יש אוסף של סמלים שאין להכרתנו שליטה
עליו - אך טמון בהם מסר מסוים.
לא
ניתן להתעלם ממסר זה, אך אין זה אומר שאנו מבינים אותו. זה סוג של שפה בה המח
מתקשר עם רבדים נסתרים בתוך אישיותנו - אם נצליח לפענח אותה נוכל לקבל הרבה מידע
על עצמנו.
החלום
כולל תקוות, רעיונות ותגובות לאירועים שחווינו ולעתים גם תגובה על אירוע עתידי –
כאשר הכל מכוסה בתוך סיפור. כך שיש כאן איזה כתב צופן, מי שיצליח לפענח את הקוד יוכל להבין את הרמוז בו.
האם
ניתן לפענח חלומות? הפרשנות לכל סמל הינה אישית ומשתנה.
למשל, אם רואים מים בחלום – הם יכולים להיות סימן לטביעה או להנאה ולרוויה. אך גם אצל
אותו אדם בתקופות שונות יתכנו מובנים שונים – בתלמוד מסופר על אדם שהלך ל-24 פותרי
חלומות שונים וכל אחד פתר לו פתרון שונה. לפי הגמרא – כולם צדקו! כלומר, הפרשנות
והמשמעות תלויים באדם החולם וגם באדם הפותר – ברוח התקופה בה הם חיים ובתרבות
בתוכה הם שרויים.
דוגמא למסר בשפת הסמלים, מביאה הגמרא (ברכות כ'ז) על מעשה שהיה
בין שני גדולי הדור: רבי אלעזר בן-עזריה ורבן גמליאל. כאשר רבן גמליאל הכריז כי
"תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לבית המדרש". כאשר החליף אותו רבי אלעזר
בתפקיד ראש בית המדרש – נוספו באותו יום הרבה ספסלים בבית המדרש. חלשה דעתו של רבן
גמליאל, אמר: שמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. הראו לו באותו יום בחלום
"חצבים (כדים) לבנים מלאים אפר" [כלומר, לא כל מה שיפה מבחוץ, יפה
מבפנים].
מאידך, מביאה הגמרא מעשה אחר (גיטין נב) ברבי מאיר שהיה
בשכונתו אפוטרופוס אחד שהיה מוכר קרקעותיהם של יתומים וקונה עבדים [כלומר, משנה את
ההשקעה מקרקע לרכוש]. לא הניחו רבי מאיר לעשות כן, והראו לר' מאיר בחלום שלט
"אני להרוס ואתה לבנות" ולא השגיח בכך רבי מאיר! אמר: "דברי חלומות
אינם מעלים ואינם מורידים" !
חז"ל מיחסים חשיבות מרובה לפותר ואומרים כי "החלום
הולך אחר הפתרון", ואף תקנו "הטבת חלום" כאשר אדם המקבל את חלומו
כסיוט, יכול לאסוף 3 אנשים והללו יאמרו לו שלוש פעמים: 'חלמא טבא חזית' [חלומך הוא
לטובה] ובכך ישפיעו על החזון שאכן יהיה לטובה. [מביאה הגמרא צרור סיפורים על
פניותיו של התנא בר-קפרא אל גדול הדור רבי, אמר לו: ראיתי בחלומי חוטמי שנשר, אמר
לו רבי: חרון-אף נסתלק ממך [חרון-אף
שחלף].
אמר, ראיתי שתי ידי שנחתכו. ענה רבי, לא תצטרך למעשי ידיך. אמר
לו, ראיתי שתי רגלי שנקטעו. ענה לו – על סוס אתה רוכב (ברכות נו).
יוסף החכם ידע את כוחו של הפותר ולכן פתרונותיו התגשמו. הוא גם
כנראה ידע את חששותיו הכמוסים של פרעה וכיוון אליהם, ואף השכיל להכניס את עצמו
כממונה על ניצול החלום לטובה.
בדומה, מביאה הגמרא (ברכות נ'ו) מעשה בשבור המלך שפנה לשמואל. אמר
לו: אומרים עליכם שחכמים גדולים אתם, אמור לי מה אראה בחלומי הלילה? אמר לו שמואל:
תראה שהרומאים לוקחים אותך בשבי ומענים אותך [הרהר בכך שבור המלך כל אותו יום]
ובלילה חלם כך.
בר-הדיה פותר חלומות היה - מי שנתן לו שכר פתר לו לטובה, ומי
שלא נתן לו – פתר לרעה! אביי ורבא באו שניהם אצלו. אביי נתן לו זוז, רבא לא נתן
לו. אמרו לו הקריאונו "לך אכול בשמחה לחמך", לאביי אמר תרויח סחורתך ותאכל
ותשתה ותשמח. לרבא אמר: תפסיד סחורתך ותאכל ותשתה לפכח צערך. אמרו לו: ראינו חזרת.
לאביי אמר: תיכפל סחורתך כחזרת, לרבא אמר: תימר סחורתך כחזרת. ראינו עייר בן חמור
שעומד ונוער. לאביי אמר: ראש ישיבה תהיה ואמורא-מתורגמן יעמוד עליך וישמיע תורתך
בקול. לרבא אמר: פרשת "פטר חמור" מחוקה מתפיליך שלך. בדק ומצא ו'או מחוק.
לבסוף הלך רבא אצלו לבד. אמר לו ראיתי שני ראשי לפת, ענה לו: שתי אלות תספוג. הלך
רבא וישב כל אותו יום בבית המדרש. נכנסו שני סומים מריבים, הלך רבא לפרקם. הכוהו
שתיים. הגביהוהו להכותו שוב. אמר רבא די! שניים ראינו.
לבסוף הלך רבא אצלו ונתן לו שכר. אמר לו: הקריאוני הלל בחלום. ענה
– ניסים ייעשו לך. היה הולך עמו בספינה, אמר אדם שייעשה לו נס מה לי עמו? עד שהוא
עולה מן הספינה נשר ספר מחיקו. מצא רבא שכתוב בו: "כל החלומות הולכים אחר
הפה" אמר לו – רשע, בך היה הדבר תלוי וצערתני כה הרבה. מחל לו רבא חוץ מבתו
של רב חסדא [אשתו של רבא שבהתאם לפתרון חלום – נפטרה].
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו
לאדם בחלומו אלא מהרהורי לבו שנאמר [דניאל ב' 22] "ורעיוני לבבך תנדע".
אמר רב את דע, שאין מראין לו לאדם לא דקל של זהב ולא פיל הנכנס בקופה של
מחט".
"הנביא אשר אתו חלום יספר חלום... מה לתבן את הבר?"
[ירמיה כג 28] וכי מה עניין תבן ובר אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון
בר יוחאי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלי דברים בטלים"
[ברכות נה].
"ואמר רבי יוחנן: שלושה חלומות מתקיימים, ואלו הם: חלום
של שחרית, חלום שחלם לו חברו, וחלום שנפתר תוך כדי חלום. יש אומרים אף חלום שנשנה".
חלום
מושפע מהדברים שאדם חושב עליהם כל היום, או דברים שהוא מדחיק.
מספרת הגמרא [ברכות דף נא ע"א, תרגום שטיינזלץ]: "אמר
קיסר רומי לרבי יהושע בן חנניה: אתם היהודים אומרים עליך שאתה חכם ביותר, אמור לי
מה אראה בחלומי? אמר לו: תראה ששובים אותך הפרסים ומשעבדים אותך, ונותנים לך לרעות
עדר של שקצים במקל של זהב. חשב על כך הקיסר כל היום ובלילה ראה חלום זה. כמו כן
שאל שבור מלך פרס את שמואל מה יראה בחלומו? אמר לו: תראה שיבואו הרומיים ישבו אותך
ויכריחו אותך לטחון גרעיני תמרים בריחיים של זהב. הרהר כל היום ובלילה חלם.
מה
המשמעות של חלום-סיוט? אם אנו מתעוררים בהרגשה רעה, עם דפיקות
לב מואצות ובזיכרון מעורפל של חלום רע שעבר עלינו, יש להבין כי בעצם היה זה חלום
טוב – חלום שבא לעורר אותנו כדי שנוכל להתכונן ולהבין מה עובר עלינו. וכפי שנאמר
בתורה "על הישנות החלום". חלומות חוזרים הם סימן שעדיין לא הצלחנו לקלוט
את המסר.
האם ניתן לזכור חלום? אפשר בהחלט,
אם את/ה מעוניין בכך, הכן לפני השינה פנקס ועט ליד המיטה, ורשום מיד עם ההתעוררות את
אשר נותר בזכרונך לפני שהזיכרון יפוג.
חלומות
נעימים !
חלום
לפתור אותו
ספר
בראשית מביא הרבה חלומות, דבר שאינו חוזר ביתר חלקי התורה. במרבית החלומות יש
התגלות א-לוהית נבואית, למשל:
חלום
יעקב בבית א-ל
חלום
יעקב בבית לבן
חלום
פרעה
חלום
אבימלך
חלום
לבן
בכל
אלה מתגלה הא-ל כדי להדריך, להזהיר או להבטיח.
שונים
החלומות בפרשיות האחרונות של הספר, ברובם חלומות שאין בהם התגלות הא-ל, אלא הוא
מצוי ברקע, מרחף ויוצר אותם ודואג לקיומם.
נתרכז
בחלומות יוסף, חלומות-סיפוריים, מלאי סמלים ורמזים, במידה רבה חידתיים אך קובעים
את העתיד. נקרא אותם מחדש:
"
ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה
והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחונה לאלומתי – ויאמרו לו
אחיו: המלוך תמלוך עלינו? אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו
ועל דבריו. ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו, ויאמר: הנה חלמתי חלום עוד –
והנה השמש והירח ואחד-עשר כוכבים משתחווים לי. ויספר אל אביו ואל אחיו, ויגער בו
אביו ויאמר לו: מה החלום הזה אשר חלמת, הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך
ארצה?
ויקנאו
בו אחיו ואביו שמר את הדבר" [בראשית ל'ז 5-11].
חז"ל
עומדים על הנושא ואומרים כי קיום החלום תלוי בפתרונו וביד הפותר לקבוע מהות החלום
וקיומו [נשים לב כי כאן הפותרים היו אחי יוסף
ואביו, ואולי אם היו פותרים אחרת או אם אביו לא היה שומר את הדבר, היה
פתרון החלום שונה]. השתלשלות המאורעות לאחר-מכן מראה על "קיסמט" פאטאלי...
כאשר דוקא נסיונות האחים לשנות את הגורל, הם אשר סייעו לקיומו המלא (לפי הארתו של
ד"ר מיכה גודמן המרתק – היה כאן גם קיום מילולי ולא רק סמלי, כי אכן האחים
השתחוו לאלומת התבואה של יוסף].
החלומות
הבאים הם של שר המשקים ושר האופים [בראשית
מ' 5-23]. שוב באים באותה דרך – סימנים וסמלים וקיום מלא של החלום ופרטיו, בהתאם
לפתרון, שהפעם ניתן על ידי יוסף.
החלום
הבא הוא של פרעה [בראשית מ'א 1-9]. יש בו תפנית מפתיעה: החלום על סמליו אמנם קוים
לפי הפתרון, אך דוקא הפותר מתחכם ומוצא דרך לעקוף את החזון האכזר.
מכאן
ואילך שונתה שוב מתכונת החלומות, ואנו רואים חזרה לצורה שהיתה בחלומות הראשונים -
בהתגלות הא-ל לבלעם ולשלמה.
"והבור ריק אין בו מים" [בראשית לז
24]. אומר רש"י: "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו". אומר על כך
הגר"א: אין חלל ריק [ואקום] בארץ ישראל, אם אין בו מים ממילא נכנסים אליו
מזיקים. הוא מסתמך גם על כך שכאן התורה מביאה בור בכתיב מלא עם ו'או. אומרת הגמרא
[בבא קמא יז]: "אין מים אלא תורה". כלומר – איש ריק שאין בו תורה, ממילא
יהיו בו חטאים ופשעים. כמו שכתוב [דברים יא]: "וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים".
אומר רש"י: "וסרתם – לפרוש מן התורה, ומתוך כך ועבדתם אלוהים אחרים
- כיוון שפרש אדם מן התורה הולך ומידבק באלהים אחרים"....
ואם כבר הזכרנו את
הגר"א המדקדק באותיות התורה, נזכרנו כי על הנאמר בגמרא כי החיוב בתשלום
נזיקין על אדם הכורה בור, הוא רק אם הבור בעומק עשרה טפחים. ואם אדם כרה בור לעומק
תשעה טפחים ובא אחר והעמיק אותו לעוד טפח אחד - חייב השני. אומר על כך הגר"א
כי חז"ל למדו זאת מדברי הכתוב [שמות כ'א 33] "וכי יפתח איש בור או
כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור..."
אומר הגאון, הכורה הראשון
מופיע בבר בכתיב חסר, ואילו הפותח בכתיב מלא.
אכן התורה מלאה
רמזים, שיש לדקדק באותיות כדי להבין ולקלוט את המסר הצפון בהם.
לוואי ונזכה כולנו
להבין ולדעת.
על נושא זה של
החלומות, קיבלתי את התגובות דלהלן:
מגיסי ד"ר חנניה
גלובמן, שעסק בחקר השינה במעבדת השינה באוניברסיטת
בר-אילן. ענתה לי אשתו=אחותי רבקה כי הוא
מזמן עוסק בתחום פסיכולוגי אחר, וגם בזמנו לא עסק בחלומות.
ידידי הטוב ד"ר רחמים
מלמד הגיב: "מעניין" !
ידידי פרופ' ישראל
נחשון הגיב קצר ולעניין ואמר כי פרויד במבוא שלו לספר תורת החלומות עוסק
במיוחד בחלומות אשר בספר בראשית. [אגב, פרויד משווה במבוא שלו את החלום למכתב – אך
בניגוד לקודמיו שראו בו "מכתב מן השמים" רואה בו פרויד
"מכתב-עצמי" [מתת-ההכרה]
כבר הארכנו הרבה ,אך
יש נקודה ח
שובה שלא נוכל להתעלם
ממנה,ןהיא בחלקה הגדול דווקא בפרשה הבאה "מקץ".השינויים העצומים באישיותו
של "בעל החלומות" -יוסף. את החלום הראשון שלו טרח וסיפר לאחיו ולא רצה
להבחין איזו שנאה וקנאה עורר, ואף הוסיף וסיפר גם את השני. ואילו בבית הכלא במצרים[בראשית
מ' 6-7 ]: ו וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם
זֹעֲפִים: ז וַיִּשְׁאַל אֶת-סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו
לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם: " לפתע הוא מבחין
בהבעות הפנים, ואילו לגבי אחיו ורגשותיהם לא הראה כל רגישות
לפי הגדרתו של
ד"ר הלל מאלי "חלומות מביאים אותו אל הבור, וחלומות אחרים מוציאים אותו מבור הכלא
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה