כמו מרבית חגי היהודים, מנהגי החג [להבדיל מההלכות השוררות בו]
מקורם ב"קבלה"
על שתי משמעויותיה – הקבלה [מסורת] מדור לדור
– מנהגים ששורשם סמלי-מיסטי
מדוע מתחפשים בפורים? – כל ההליך הרוחני
הצפון בחג הוא פנימי ונסתר, ואי אפשר להסיק עליו מהנראה כלפי חוץ.
הקשר לפורים –
"וכל עמי הארץ מתייהדים". הם לא נעשו ממש יהודים אלא התחזו.
מה מקור השם "מגילת אסתר"? – מגילה מלשון גילוי
וגלילה, של הנסתר באסתר.
מקור המנהג להשתכר "עד דלא
ידע" – בשמחת פורים אדם מגיע למצב הרוחני של "גמר תיקון", והוא
מקבל ללא הגבלה את השפע והאור הרוחני. אור זה מסוגל להתקבל בהגעה לאקסטזה - מצב
הזיה. למצב דומה מגיעים גם ע"י אדי אלכוהול.
הקשר לפורים – במשתה המלך שתה כל איש אך לא עד כדי מצב
שח"ו יגרום לו נזק ["אין אונס"].
מדוע פורים הוא חג חשוב במיוחד? – מטרת המצוות להביא את
האדם לשלמות הרוחנית ולאושר הגורמים לשמחה שלמה. ומה יותר חשוב מן ההגעה אל המטרה!
הקשר לפורים – היכולת
הצפונה ב-"ונהפוך הוא", המעבר מקיצוניות לקיצוניות.
למה רצה המן להשמיד את כל היהודים? – האגואיזם המסומל
ע"י המן. מפריעה לו מאד הסמליות הצפונה בתכלית היהודי – ההקרבה למען מטרה.
הקשר לפורים – 15 לחודש
אדר היה בזמנו חג אלילי בו נהגו משחקי-מזל "גורלות בהגרלה".
מה הקשר בין פורים ליום הכפורים? – ביום הכפורים יהודי
מגיע ע"י צום ותפילות למצב רוחני בו הוא מסוגל לקבל התאחדות עם השפע העליון.
בפורים אנו מגיעים לאותו מצב על ידי שמחה והכרת התודה.
מה המקור ל"אזני המן"? – "אזני" הם
כיסים [טאשען] המסמלים את העיכוב העיקרי לקבלת הרוחניות. נועדו להזכיר שהמן המייצג
את האגו הוא מניע להרגשה של "כיסים ריקים", הרגשה שאינה מאפשרת להתרכז
ברוחניות [לפי הסבר ששמעתי בנעורי השם "המן-טאשען = אזני המן, מקורו בשיבוש
שם העוגיה "מון-טאשען - כיסוני פרג].
מי היו "בגתן ותרש" ומה משמעותם במגילה? – שני יועציו של המן שהיו
מיועדים להתנקש במלך ולחבל בהתקדמות התהליך הרוחני.
הקשר לפורים – מרדכי הוא שהתריע ומנע את החבלה.
מדוע שם הבורא אינו מוזכר במגילה? – "המלך"
במגילה הוא הוא הבורא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה