חומש "שמות" פותח בתיאור הקמתו של עם ישראל.
4 הפרשות הראשונות – שמות, וארא, בוא, בשלח, מתארות את השלבים ההתחלתיים,
איך התפתחה משפחה שירדה מצרימה ל-12 שבטים גדולים שהיו עבדים למצרים, ואיך מנהיג
אחד, שליח הא-ל, הוציאם מעבדות לחירות.
בפרשה הבאה, יתרו, מציג המנהיג משה בפניהם את תורת הא-ל,
ומביא אותם למעמד 'ההתגלות' בו נמסרים להם יסודות ההתנהגות הנדרשת מהם. ובפרשה
הבאה, משפטים, הם נעשים לעם עם סדרי שלטון ומשפט, תוך כדי נדודים במדבר.
בפרשות הבאות תרומה, תצווה, כי תשא, החומש עובר לתיאור
המשכן.
זו הנקודה העיקרית בשלה באה פתיחה זו. אני משתדל להציג בפניך הקורא/ת את
הדרך בה אני, בעקבות גדולי המחשבה היהודית, מבין את הכתוב:
ביציאת מצרים גובשה המהות הלאומית המיוחדת של עם ישראל – לאום שהוא גם עם
וגם דת. פרשות המשכן מוסיפות לו יסוד נוסף של "תרבות".
תרבות זו כוללת מרכיבים שונים: אמנות, טכסים רבי רושם היוצרים חוויה
המבוססת על קליטה באמצעות החושים: ראיה, שמיעה, מישוש, טעם וריח, ונותנת לעם אמצעי
לזיכרון משותף. שיתוף זה נוצר בייחוד ע"י הפעלה והשתתפות מלאה של העם, לעומת
הפסיביות של יציאת מצרים [מתן מחצית השקל ותרומת "כל איש אשר ידבנו לבו"
לעומת "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"]. והתוצאה: "ועשו לי משכן ושכנתי
בתוכם". עצם ההשתתפות הפעילה מביאה את השכינה לתוכם. להמחיש שהיהדות בנויה על
שיתוף בין האל ותורתו לאנושות.
הסביר זאת גדול המחשבה היהודית
בדור הקודם – הרב שמשון רפאל הירש בפירושו [כח, ג-ח] המסביר את שלושת השמות: "משכן"
"מקדש" "אהל-מועד": מקדש, מסמל את התקדשות החיים
הגשמיים לבורא וחוקיו – יחס האדם לבוראו; משכן,
היחס של הבורא לאדם "ששיכן שכינתו בתוכנו"; אוהל מועד, תפקודו של האתר להתוועדות העם, עליה
לרגל למקום בו מצויים לוחות-הברית "העדות".
את ההגות הזו המשיך גדול הוגי דורנו הראי"ה קוק. גם פרופ' ישעיהו
ליבוביץ מצביע על כך שלבניית המשכן וכליו מקדיש הכתוב 450 פסוקים, בעוד בריאת
העולם מתוארת ב-34 פסוקים בלבד. כי ממשות המשכן לאדם הרבה יותר גדולה ממשמעות
היקום [היקום נוצר באופן חד-צדדי ע"י הקב"ה, המשכן נוצר בשיתוף פעולה בין
הא-לוהי לבין האנושי, והוא ביטוי אקטיבי לעבודת הא-ל.
פרשות ויקהל, פקודי עוסקות בגמר, והפסוק המבטא זאת בא בסוף פרשת
פקודי [שמות ל'ט 32]: "וַתֵּכֶל--כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד; וַיַּעֲשׂוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ. {פ}
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה