מצווה מן התורה לעלות לירושלים, שנאמר [שמות כ'ג 14-19]:
" יד שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. טו אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים
תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם;
וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. טז וְחַג הַקָּצִיר
בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה
בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.
יז שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה--יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ אֶל-פְּנֵי הָאָדֹן
ה'... יט רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ
תָּבִיא בֵּיתָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ;
ובספר דברים ט'ז נכתב: "י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַ-ה' אֱ-לֹהֶיךָ--מִסַּת
נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר
יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ
לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי
אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ--בַּמָּקוֹם
אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. יב וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם;
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה.
{פ}
כאן מושם דגש על הצד הקהילתי-חברתי וכך גם בהמשך על שאר הרגלים, פסח
וסוכות [דברים ט'ז 17-13]: " יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה
לְךָ שִׁבְעַת יָמִים: בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ
וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם
וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. טו שִׁבְעַת
יָמִים תָּחֹג לַ-ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה': כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ
וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ
אֶת-פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר--בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת
וּבְחַג הַסֻּכּוֹת; וְלֹא יֵרָאֶה אֶת-פְּנֵי ה' רֵיקָם. יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱ-לֹהֶיךָ,
אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.
כלומר המצווה אינה רק לעלות לרגל, אלא גם וביחוד לשמוח ולשמח את הנדחים,
היתום והאלמנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה