בהעלותך אשה כושית
קראנו בפרשה ארוע מיוחד:
במדבר פרק יב 1-17
(א) וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:
(ב) וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה':
(ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה <ענו> עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: ס
(ד) וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם:
(ה) וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם:
(ו) וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ:
(ז) לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא:
(ח) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה:
(ט) וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ:
(י) וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת:
(יא) וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:
(יב) אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ:
(יג) וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ:
(יד) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף:
(טו) וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם:
(טז) וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן: פ
כל הסיפור וחלק ניכר מפרטיו נשמע תמוה !
ננסה לעמוד על חלק מן הדברים ולפענח אותם.
- מרים היתה האחות הבכורה והיתה לה כל הזכות למתוח ביקורת על אחיה הצעיר ולהביאו לדרך הישר [בעיניה]. למה הקצף?
- למה מרים נענשה ולא אהרן?
- מי היא האשה הכושית ומה ארע שם?
- מה הוא המסר או המסרים והלקחים שהתורה מעבירה לנו בסיפור זה?
- נכון, אבל לא בפתח אהל מועד לעיני כל ישראל [מורי-רבי וידידי פנחס פלאי-הכהן זצ"ל היה נוהג לומר "לעיני-כל-ישראל, זה סוף התורה = במילים הללו מסתיים ספר דברים, המילים האחרונות הכתובות בספר התורה וגם המשמעות של הסכנה בפומביות].
- נכתב "ותדבר מרים ואהרן" מרים היתה האקטיבית ואהרן הסביל. אמנם איסור 'לשון הרע' הוא גם על המקבל, אך היה על אהרן לכבד את הבכורה במשפחה - מרים הנביאה.
- יש המון פירושים. מהם הסבירים ביותר – צפורה שהיתה בת לשבט מדין
ודוקא לכהן לע"ז, היתה כהת-עור, ובני משפחת העמרמי עדיין לא השלימו עם בת לועז. השם "כושי" במקרא יש לו משמעות של -יפה, חביב ["הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" עמוס ט7 ].
- תורת ישראל נתונה להבנתו וקבלתו של כל יחיד, ולא בהכרח תראה את/ה את תפיסתי כקובעת. אדרבא, אשמח לקבל הצעות והשגות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה