צו התורה הוא לחגוג את הפסח
"איש וביתו", ואם יקטן הבית אז "ושכנו הקרוב אליו". המצווה
הגדולה הבאה היא "והגדת לבנך". ההגדה מביאה 4 טיפוסים שונים [כמעט
מנוגדים],יש פרשנים האומרים כי על השיח להתנהל
לא רק בין ההורים לבנים אלא גם ובמיוחד בין הילדים עצמם.
ההגדה עוסקת בסיפור יציאת מצרים והפיכת שבטי העבדים לעם בעל כללי הנהגה
מוסר וצדק.
אך מתחת לפני השטח מתחיל הסיפור כבר בירידה למצרים, לכן פתחה
ההגדה-אגדה ב"ארמי אובד אבי", ובה מוסווים גם הסיבות לירידה מצרימה –"אנוס
על פי הדיבור : דיבה רעה שהביא יוסף על אחיו" [בית ישראל] ואומר מהר" בי
רב :" מה עניין ארמי אובד אבי אצל וירד מצרימה? נראה, כי כל ענין הירידה מצרימה
הייתה קנאה שקינאו האחים את יוסף, ומי גרם לכך -לבן שהחליף את הבנות והעביר הבכורה
מיוסף לראובן" .
שאלה שהועלתה כבר אצל הראשונים -מה שייך השיר "חד גדיא להגדה?
אומר הגאון מוילנא [שאנו נמנים על בני משפחתו], האגדה משתמשת הרבה בסמלים : הגדי
הוא הבכורה שניטלה מעשיו ונמסרה ליוסף...
ושונרא הם השבטים שמכרו את יוסף בשל הבכורה ,ואתא כלבא -הם המצרים ששעבדו אותם.
האחים מכרו אותו בעשרים כסף,כך שכל אחד קיבל תרי זוזי.
אחד מי יודע, בנוסח קדום של ההגדה כתוב אחד עשר כוכביא אלו האחים
בחלומו של יוסף. הגניזה מקהיר]
מסתמך על שיעור נפלא
ששמעתי מקרובנו הרב אהד טהר-לב יצ"ו, שכלל הרבה יותר מזה, וכרגיל
נותרתי מוקסם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה