בהר - אונאה

בהר - אונאה 

בפרשתנו [ויקרא כ'ה 14] נכתב:

יד "וְכִי-תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ--אַל-תּוֹנוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו..."

ומיד, כמה שורות לאחר מכן [שם פסוק 17] נכתב:

"יז וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת-עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ:  כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם..."

לכאורה כפל דברים. מה אומרים על כך המפרשים: פירש רש"י: כאן הזהיר על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חברו לא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ. ואם תאמר, מי יודע אם נתכוונתי לרעה, לכך נאמר ויראת מאלהיך, היודע מחשבות הוא יודע כל דבר המסור ללב, שאין מכיר אלא מי שהמחשבה בלבו, נאמר בו ויראת מאלוהיך.