הדברים הקשים ביותר שנאמרו במקרא לעם ישראל ע"י משה רבנו בצו
הגבורה מצויים בפרשה זו.
לדוגמא [דברים לב 26]: "... כו
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם; אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם..." לפי הפירוש המקובל [רש"י] אשימם הפקר כפאה, ולא יזכר שם ישראל
עוד. נורא !
כנראה לכן נאמרו הדברים בצורת שירה. השיר בא להעביר מסר והוא
מעצים ומפריז כדי שכוונתו תובן, ואין להוציא מסקנות מסגנון האמירה. נראה שלכך
התכוון רבי משה אבן עזרא באמירה "מיטב השיר כזבו".
נביא דוגמית נוספת [דברים לב 36]: " ...כִּי-יָדִין
ה' עַמּוֹ וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם: כִּי
יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב..."
לפי הפירוש הפשוט – כאשר יראה ה' כי עמו בשפל ואין להם מושיע [עצור
ועזוב] ידין אותם לחובה, וכאילו יתחרט על עבדיו.
אך השירה מסתיימת בנחמה.
כאמור במבואות אין אנו עוסקים בפירוש המילולי [אני חוזר ומפנה
לפירושים האהובים עלי – המלב"ים ו'מקרא מפורש'] ומביא את דעתי איך עלינו
לקבלם בדורנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה