הרב שלמה גורן זצ"ל פותח קטע מדיוניו בחג זה בספרו "מועדי
ישראל" [עמ' 25] בכותרת:
"המסתורין של יום הדין של ראש השנה"
כל חגי ישראל – שם
החג מפורש בתורה וכן מהותו. השם 'ראש השנה' מקורו במשנה. השם המופיע בתורה הוא
"יום הזיכרון" ומהותו היא "יום תרועה" [במדבר
כט 1] או "יום זכרון תרועה" [ויקרא כג 24]. היותו יום דין אינו
נאמר בתורה אלא נלמד מתהלים [פא4-5] ד "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר;
בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. ה כִּי חֹוק לְיִשְׂרָאֵל
הוּא; מִשְׁפָּט לֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב..."
התלמוד מפרש את הפסוק האמור מתהלים: "איזהו חג שהלבנה מתכסה בו?
הווי אומר זה ראש-השנה". בתרגום לתהלים אף נאמר – "מהו בכסה ליום
חגנו? שהחג ראש-השנה מכוסה ונעלם, בירתא דמתכסי יומי חגיא דילנא" [לאמור תכנו של חג זה מתכסה ונעלם, שאינו
מבואר בתורה]. וכך כתבו בעלי התוספות במסכת שבת [דף קט'ו עמוד א, ד"ה 'ובידו']
"שבימי התנאים כבר נעשה תרגום כתובים..."
אם ננסה לבדוק מהם עיקרי החג נמצא חמישה:
א. יום בריאתו של אדם הראשון [סיום ששת ימי בראשית]. לפי המסורה היום
הראשון לבריאת העולם היה כ"ה באלול ואז היום בו נוצר האדם הוא א' בתשרי, וכך
נאמר בתפילה "זה היום תחילת מעשיך, זכרון ליום ראשון". לפי נוסח
הירושלמי [עבודה-זרה פרק א' הלכה ב'].
ב. יום הדין לכל באי עולם ["ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים
ולמוות, מי לא נפקד כהיום..."]
ג. יום ההמלכה של הקב"ה בעולם "ותמלוך אתה
הוא ה' א-להינו מהרה על כל מעשיך" ומסיימים "המלך הקדוש".
ד. יום חרדה וחשבון הנפש, המבוטא ע"י התרועה [עמוס ג'6]: "היתקע
שופר בעיר ועם לא יחרדו".
ה. יום הזיכרון של ישראל לפני א-לוהיו .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה