יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

בראשית – "בצלם"


 על הפסוקים:
"וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.. " [בראשית א' 26]
"ויברא א-לוהים את האדם בצלמו, בצלם א-לוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" [בראשית א' 27]
נכתבו פירושים ומאמרים. העיקריים שבהם: א. לפי רש"י "להבין ולהשכיל";  ב. הגרי"ד סולובייצ'יק: עם כח היצירה, בצלם, עם היכולת לרוח א-לונים – הנבואה;  ג. המהר"ל: יכולת הבחירה החופשית.
אביא את אשר סיכם אותם רבנו ר' חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים":
"נזכיר כי המשמעות המודרנית של המונח "בצלם" – של תעתיק, של דמות – אינה זו שהיתה בדורות קדומים. זכורני כי איש ההשכלה קלמן שולמן אשר תרגם לשפת-עבר את ספרו של אויגן סי "מסתרי פריז" מביא בספר את המשפט "לתאר כמכחול בשפופרת ציורי השמש" שמובנו נאמר בסוגרים [פוטוגראפיע]. המובן המקראי הוא יותר 'תדמית'.
אומרים הרמב"ם ורבנו סעדיה גאון – כי המושג "בצלם א-לוהים" [שאין לו גוף ודמות הגוף] מתייחס לשכל, ליכולת להבין ללמוד ולהביע, דבר שניתן בחסד הא-ל רק לאדם ולא לשאר היצורים.
המהר"ל הוא היחידי המתייחס לדמות הגוף ואומר כי האדם הוא החי היחידי הניצב זקוף וביכולתו ולהשקיף על כל בעלי החיים מלמעלה, ולעומת זאת לראות את השמיים מלמטה [דרך החיים ג' ד', ב' א'] ולו רמ"ח אברים שהוא מסוגל להעלותם בקודש [נתיב התורה ט"ו].
הרמח"ל מפרש כי המושג מתייחס ליכולת האתית-מוסרית של האדם היכול להבחין בין טוב לרע.
רבנו חיים מוולוז'ין נוקט בהסברה כי הכוונה היא ל-כושר היצירה, שהיא תכונה א-לוהית. לפי הארת מורי ורבי הרב אברהם קוסמן שליט"א אומר כי כוונת רבנו חיים בעניין ה"צלם" היא תכונה כוללנית של האדם – הן ביכולותיו לעומת שאר בעלי החיים, והן בתפקידו במערכת הבריאה, ביכולתו להעלותה ולשכללה או חלילה להורידה ולהרסה. אבל לא התייחסות לחזות הגופנית.
כפי שאנו רואים אין פירוש אחד מוסכם. זה מן המקומות שהתורה מותירה  לנו להגות בו לפרש ולהבין אותו בדרכנו. גם חז"ל אינם מתווים כאן דרך להבנה וכל אדם רשאי לנסות להשכיל ללמוד ולהבין איש כהשגתו. יתר על כן – אין פירוש הנכון תמיד. התורה מובנת לפי הדור, אירועי הזמנים והחידושים. הרמב"ם אומר לנו: "אינו גוף ואין לו [לרבש"ע] תדמית הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף". ואם כך עשתה התורה, מי אנחנו שננסה להכריז על הבנה מסוימת. שומה עלינו להגות, לעיין ולחשוב ולנסות לכוון לכוונת הכתובים.
הבאנו מספר פירושים ובכך עוררנו את השאלה ונתנו כיווני דרך. נשמח לשמוע אם יש למישהו רעיון חדש או אסמכתא לעיון מרענן אחר.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה