חלק ניכר מפרשתנו מוקדש למפקד, ככתוב [במדבר כ'ח]:
א וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה;
וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר
בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר. ב שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ
כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה--לְבֵית אֲבֹתָם: כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. ג וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם--בְּעַרְבֹת
מוֹאָב: עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר. ד מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, כַּאֲשֶׁר
צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ה רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל; בְּנֵי רְאוּבֵן
חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי לְפַלּוּא מִשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי...."
לכאורה, מה פתאום מפקד? ומדוע פירוט שמות המשפחות?
נכון, היתה מגפה, אך מספר המים במגפה נתון וידוע – 'ארבעה ועשרים
אלף'? ולמה מגיל 20 ומעלה?
אך התורה נותנת לנו את התשובות כבר בצו עצמו.
א.
הוא ניתן בערבות
ירחו, ממש לפני הכניסה לארץ, חלוקת הנחלות, וערב מסעי המלחמות עם מואב ועמי עבר
הירדן.
ב.
ובצו נאמר
"למשפחותם, לבית אבותם" – נתון חשוב בקביעת גודל הנחלות.
וגיל 20 הוא הנכון, בו האדם כבר נעשה יציב, והוא מסוגל לצאת למלחמה
וגם לנהל נחלה בדרכי התורה והשלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה