= נצבים – נתיבות שלום - לאחר כל הקללות הרגישו ישראל מיואשים, ניחם אותם משה באמרו שהרי
הכעסתם כבר את ה' ובכל זאת אתם ניצבים כאן היום.
הבריתות – כתוב לעברך בברית, ואח"כ כתוב פן יש בכם והכוונה לעבודה
זרה, ושמרתם את בריתי נזכר כבר לפני מתן
תורה ונחלקו במכילתא אם הכוונה לברית מילה או לברית שבת. שלש הבריתות כוללות אמונה
קדושה ודביקות בה'. וגם עצם כריתת ברית
אומרת גם אהבה, ולעברך בברית ה' ובאלתו –
אהבה וייראה. וגם , הברית מחייבת את מלכות והמלכת ה'. בפרשת עקב כתוב ומלתם את ערלת לבבכם וכאן
כתוב ומל ה' את לבבך, כיוון שכשהאדם נלחם בפגמים שבו ה' יעזרהו להגיע לאהבת ה' שעבורה נחוצה סייעתא דשמיא, כמו
שכתוב ומל ה' את לבבך ... לאהבה את
ה'. ושבת עד ה' – כאשר שב מאהבה זדונות
נעשות לו כזכויות. עד ה' - ניתן לפירושים
רבים ונכלל בזה גם שתרגישו כבנים לה'. ושמעת בקולו – שבכל דבר תשמעו את קול
ה'. שפ"א – שנעשו
עומדים, ועיקר כוחם של ישראל בפה הוא תורה ותפילה. דור המדבר היה בחינת תורה שנקראת דרך,
וא"י היא בחינת תפילה עבודה שבלב ונקראת עמידה. והגם שמדרגת התפילה למטה
ממדרגת התורה אבל היא היסוד. כי קרוב הדבר בפיך – תורה, ובלבבך- תפילה, והם בחינת
של ראש ושל יד. ועד שואב מימיך – רש"י –מלמד
שבימי משה היו שבאו להתגייר (כמו
הגבעונים). הרב
קויפמן (באיספקלריה) - בתורה
תמימה שואל על הגבעונים מדוע זכו זכות גדולה לשרת את המשכן. והביא את דברי בעל
הטורים במשפטים, שבניגוד לרוצח שמעם מזבחי תיקחנו למות, הגבעונים שבערמה קירבו
עצמם לעדת ישראל זכו להתקרב למזבח. הרמב"ן מסביר כי הגבעונים אולי זכו בערמה
שלא להיות למס עובד כמו כל מי שנענה לשלום, ואולי באו להשלים רק אחרי מלחמת המלכים
וקודם לא נענו, ואולי באו להשלים לפני שיהושע קרא לשלום ולא ידעו שתהא קריאה
לשלום. ש"א שנרב (אבא של
יונתן) - דוחה את הקושיה של התורה תמימה כיצד ניתן לנתינים לעשות עבודות של כהנים,
ומציע כי הגבעונים חטבו עצים בשדה והביאו לכהנים שהכינו מהם את העצים למזבח, וכן
שאבו מים והביאו לשם שטיפת רצפת המשכן (בשילה) ולא התקרבו כלל לשירות למזבח, כי
פעולות למזבח נעשו רק על ידי כהנים לפי ההלכה. הרבי – אם הפסוק מבדיל
בין ראשי שבטים ושואבי מים, איפה האחדות? אלא אין ההערכה שלנו נכונה כי ייתכן גם
שואב מים וכד' בעל ערך גדול מבחינת התרומה ליהדות. וגם – הפער בין הקב"ה
ובינינו מטשטש את ההבדלים. ואת אשר איננו פה איתנו היום, נחמה - הברית הכוללת פירושה הוא בפסוק של יחזקאל כי
ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם. האברבנאל מסביר כי כל הדורות נשארו עבדים לה'
מכוח יציאת מצרים, וגם התורה קיבלו כפיקדון והארץ כהלוואה. וקשה על דבריו כי לפי
זה הגיונית ייתכן ויתור על הירושה ועל החובות [אמנם לא על העבדות]. ובמדרש מביאים
דברי יחזקאל , אשר אתם אומרים נהיה כגוים, חי אני אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה
אמלוך עליכם. וביחזקאל מסביר את זה האברבנאל כי לא יתנו לכם להיות גויים. יונתן זקס – העקידה
שואל כיצד ניתן לחייב מראש את אלה שייולדו ועונה . אך נראה שהתשובה היא ובחרת
בחיים, היהדות היא הבחירה הגדולה. בניגוד לכל הגדרות הרמב"ם המגיעות ל-14
כללים, אך בעקרונות האמונה הוא כולל רק 13 , הסיבה היא שהעיקר החסר הוא נושא
הבחירה, כל עיקרי האמונה הם אודות ה', בעוד שעיקר זה הוא פנייה לאדם, הרצון החופשי
הוא עיקר היהדות, ושאר ה-13 הם העתק ממסכת סנהדרין למי יש חלק בעולם הבא. ספות הרווה עם הצמאה - רש"י – שוגג עם מזיד, יצחק –
כשמתמכרים לתאווה היא גוברת, וגם העשירים עם העניים השבעים עם הרעבים (אלול בארמית חיפוש, באכדית קציר). ובהמשך - לא יאבה ה' סלוח לו - לא כתוב שלא
יסלח, כי תמיד נשאר עוד מקום לכך. (אמנם הוא מבדיל בין יחיד לרבים אבל זה לא כל כך
נראה לי כי כתוב כאן גם על משפחה או שבט).
הרבי – הנפש הבהמית שואפת לצד הגופני, לרוייתו, בעוד שהנפש האלוקית צמאה
תמיד לה'. [נמצא גם פירוש שהצמאה
מכוון לכך שבטבע האדם שכאשר נמשך אחר תאווה ומספק אותה, נוצרת אצלו תאווה נוספת.] ושבת עד ה' – הרבי – לא רק בכל לבבך
ונפשך אלא גם בכל מאודך – מעבר לנדרש באופן הגיוני וסביר, וזאת היא מעלת התשובה.
וכן ואתה תשוב ושמעת בקול ה' – לראות את ברכתו גם במה שמסתתר ונראה כהיפך הטוב. שטיינזלץ -
בניגוד לכי תבוא יש כאן סוף טוב –
תשובה שתכפר ושיבה מהגלות. כן מופיע כאן גם שידול העם – ובחרת בחיים. הבחירה אינה פשוטה כי עלול אדם לבחור בדרך
הנראית לו טובה ולבסוף תתגלה כשלילית. אמנם, חלק מהבחירה הוא איך אני רואה את
הדברים ואת החיים כברכה או כקללה. היינה
אמר שהיהדות זו קללה, והמגיד מקוז'ניץ אמר שאם היה מקבל אישור שהוא מזרע יעקב היה
רוקד משמחה. בדומה, צדיקים בגן עדן יושבים ועוסקים בתורה ונהנים והרשעים סובלים
מזה ואולי זהו הגיהינום עבורם. ועוד – הרבה דברים נהיים טובים רק אחרי יגיעה
ולימוד לקראתם כמו ההנאה ממוזיקה מסויימת, גם כדי להבין עניינים צריך
להתייגע. שפת אמת (תר"ן) - עיקר התשובה
אינו על עבירה אך שצריך לשוב להתדבק בשרשו, וזהו שמגעת עד ה' אלוקיך ועד כסא הכבוד
כלומר אל החלק של נשמת אלוק ממעל. וזאת משמעות הברית – שקודם הברית היו הנסתרות
לה' והנגלות לכם וכביכול יש לה' חלק בגליא ונתן לבנ"י חלק בסתום. בנ"י
צריכים לברר מציאותו בעוה"ז לברר חלק התורה בעשייה. וה' בא לגלות לנו החלק
שיש לנו בתורתו – הנסתר, כי לא נפלאת היא ממך.
ולא בשמיים היא בחינה ראשונה שזכו לתורה מן השמיים , לא רחוקה היא בחינת
בעלי תשובה. וגם, בפיך ובלבבך זו היא
בחינת הצדיק שיש לו כוח בפה ותגזור אומר ויקם , וגם מי שחטא, מכל מקום בלבבך כמו
שכתוב והגיון ליבי לפניך, שה' ימינו פשוטה לקבל שבים. נגן – נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא, מי השילוח מדגיש
כי לא נאמר טוב אלא נוח, כי טוב שבאנו
לעולם, באנו כדי לעשות טוב. גם במצב קשה או נורא אין להיכנע לרצון לחדול אלא למצוא
את הטוב ואת המשמעות לחיים. רבינו
יונה - הכוונה היא שלאחר
שתשוב ישלח ה' רוח טהרה כדי שתשיג מעלת אהבתו. המצווה...
לא נפלאת ממך, הרמב"ן - זאת מצוות תשובה. הרמב"ם-ושבת זו
הבטחה. כי קרוב אליך הדבר מאוד – הרבי – גם סתרי וסודות
התורה יכולים להינתן לכם. לא בשמים היא – יונתן זקס –
היהודים העשירו תרבויות אחרות יותר משלהם. ואולי מזה מזהיר משה ובחרת בחיים
– הרבי – ה' מצפה מאיתנו לבחור בטוב לשם הטוב, ולא מתוך ציפיה לשכר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה