דור המבול ודור הפלגה
כבר שוחחנו על דור המבול. יצורים החושבים עצמם מפלצות רבות עצמה 'בני-אלוהים'
הזכאים לעשות הכל. את אמו ואת אחותו ויש לו זכות לכל אשה שהוא רואה. לעשות הכל
ובכל מצב, לחמוס ולגזול. ולפי דברי הכתוב "כל בשר" גם בעלי החיים - עד
שהבורא לא מצא פתרון אחר אלא לשחת ולהשמיד
כל אשר ברא. רק נח "מצא חן", ופירוש הביטוי ללא סיבה או הסבר, והוא הציל
את אשר שרד. ואז ללא סיבה נראית לעין ולמח האל כורת ברית. כלומר הוא מצמצם עצמו
ופוגע בכוחותיו ומתחייב לעולם כלפי העולם, ושם לעדות את כל הצבעים שבעולמו [אנו
יודעים שמיזוג כל הצבעים שאנו בני התמותה מסוגלים להבחין בהם הם רק 7 צבעי יסוד
אשר בהתמזגותם נוצר הצבע הלבן]. ואנו בני אנוש אין ביכולתנו לתאר בדמיון איך היה
העולם נראה מקודם, ומה פשר המעשה התמוה הזה. רק שכובד האחריות הוטלה עלינו עתה.
ולי הזעיר עוד פחות מובן למה חז"ל והמקרא תולים פגמים נוראים ועונשים חמורים
בנח שזה עתה הציל את העולם ובעצמו עבר תמורה. נעלמה ממנו הקדושה. "ויחל
נח", האם רק משום ששתה יין, כלומר סילק מעצמו את התבונה - צלם אלוה?
והתשובה היחידה הניתנת לי היא [תהלים י'ט 13] "יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:"
עכשיו אני מבין עוד פחות - גם את אשר אני אומר, "עוד פחות",
איני מבין. וכנראה כדי לקבל "נקני" מגיע סיפור דור הפלגה [פ' קמוצה
ודגושה] והסבריהם של מורי ורבותי סיבך לי עוד יותר את החיים.
בשם "דור הפלגה" מכונה הדור עליו מספר הכתוב סיפור תמוה
[בראשית יא]:
" א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים
אֲחָדִים:
ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ
בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:
קדם כאן אינו ממזרח, אלא שם מקום בדרום אנטליה [שנער היא בירת בבל
הקדומה, בבקעה פוריה המוגנת ע"י נהרות הפרת והחדקל, ליד בגדד של ימינו].
ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה
נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר
הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר:
בהיות מוצאם מהרי הטאורוס, שם הבנייה מאבן, נאלצו כאן לפתח שיטת בניה
מחמר שרוף בכבשן.
ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר
וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ:
ברור לנו מה ביקשו לעשות, אך מה זה קשור אל "פן נפוץ"?
ה וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל
אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם:
ו וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה
אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר
יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:
לא ברור. שרידי המגדל הקרוי
"זיקוראת" מצויים עד היום, ולפי הממדים הוא היה בן 8 קומות, הישג
טכנולוגי עצום בשביל הדור ההוא. אך מה יש בכך כדי להפחיד את בורא עולם?
ז. הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם
אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:
ח וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי
כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:
ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם
בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ:
נשים לב לשימוש במילים ובמונחים "נבלה",
גם בלילה וגם נבלה "בבל", התוצאה והגלות כעונש.
בצר לי פניתי אל הפרשן המציג שאלות ועונה עליהן, הלא הוא דון יצחק
אברבנאל זיע"א. אך הפעם תשובתו בכלל הסיטה אותי למקומות אחדים. הוא מביא
מדרש [מ"המכילתא"] המספר: על הפסוק "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו
בשמים". אמר רבי ירמיה בן אלעזר – נחלקו לשלוש כתות.
אחת אומרת: נעלה ונשב שמה, ואחת אומרת: נעלה ונעבוד עבודת גילולים, והשלישית
אומרת: נעלה ונעשה מלחמה.
איני יכול לומר שהחכמתי הרבה. לבטח יש דברים מתחת לפני השטח שאיני
מסוגל לראות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה