יום חמישי, 14 בפברואר 2019

יתרו - אתם ראיתם

יתרו – אתם ראיתם
את הקטע הזה אני פותח בסיפור אישי. בצעירותי [הייתי אז כבן 20-21] עזבתי את הקיבוץ [שעלבים, היאחזות נח"ל על גדר הגבול של ישראל, בעמק איילון "כיס לטרון", שם נחלה המדינה בהקמה את אחת המפלות החמורות שלה] אליו הצטרפתי מתך להט לאומי, ומצאתי עצמי שוב בבית הורי, ללא פרנסה. אך היות ומילדותי אהבתי הגדולה היתה [ונשארה] ירושלים - בה הרביתי לשוטט ואגרתי כל פיסת מידע עליה, הרהבתי עוז ופניתי לאחת הדמויות המרכזיות בעיר – ד"ר חיים קוברסקי ז"ל ששימש אז מנהל אגף החינוך והתרבות בעיר – ואמרתי לו: "נוכחתי כי תושבי העיר אינם מכירים את עירם, והגשתי לו גיליון נייר ועליו תכנית של 24 סיורים, בני 4 שעות כל כל אחד, המקיפה את כל האתרים המיוחדים והמעניינים בעיר. סיכמנו שהם יתקיימו רגלית, בהדרכתי, מדי שבת בשעה עשר בבוקר. התכנית זכתה להצלחה מרובה, ותוך זמן קצר הגיע המספר הממוצע של הבאים מדי שבת   ל-500 איש. נאלצנו לחלק את הקבוצה וקראתי לעזרה את ידידי, מדריך בחסד עליון – ד"ר אפרים בן אליהו יצ"ו. לאט לאט פחת מספר המשתתפים וקוברסקי פנה אלי בהצעה לקבל על עצמי את ניהול "בית העם" אולם  ששכן אז ברחוב יפו 70 ובו התקיימו מדי שבת תכניות תרבות. בין התכניות אותן יזמתי וקימתי היתה אחת הזכורה לי היטב, שהוקדשה ליוצר הענק שחי בירושלים שזכיתי להיות קצת מקורב אליו, ש"י עגנון זצ"ל. תפקידי כמנהל כלל גם להיות מנחה ופותח, ואת התכנית פתחתי בסיפור הבא:
יום אחד נזדמן לי לנסוע באוטובוס בחברתו, ונטפל אליו אחד הנוסעים שעגנון בתשובה לשאלתו ענה שהוא מחבר ספרים. וכאשר הוסיף אותו אדם ושאל אותו "ומה כתבת?" ענה עגנון: "ספר אתם ראיתם וספרים אחרים" [ספר זה הוא לקט מדרשי חז"ל על עשרת הדברות, אותו כפי שניתן להבין החשיב עגנון כבעל ערך מיוחד].
כאשר אנו מעיינים בפרשת יתרו אנו נוכחים שהתורה ממסגרת בהכנסת הביטוי "אתם ראיתם" לפני ואחרי [שמות י'ט 4, כ' 18].
נתחיל בקטע הראשון [שמות י'ט]:
"א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר.  ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל-הָאֱ-לֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  ה וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'.  ח וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה...
כאן נקרא משה אל ה' האומר לו להסביר לבני ישראל כי הם כעת באמצע תכנית מובנית הסטורית, המתחילה בברית אברהם ממשיכה בירידה מצרימה וכעת עומד להגיע חלקם בקבלת עול המצוות על עצמם ובהפצת דבר ה' בעולם. רק כעת מבינים הם את ההליך הגדול ומקבלים על עצמם לעשות את חלקם.
ולחלק השני [שמות כ']:
"  יד וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.  טו וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה; וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן-נָמוּת. טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱ-לֹהִים; וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם--לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.  יז וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק; וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱ-לֹהִים. {ס} יח וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם.  יט לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי: אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. ..."
ובהמשך [שמות כ'ד 7]: "... וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע..."  

שלמי תודה להרב אורי הולצמן שהעמידנו על רעיון זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה