ראש השנה – מהותו של מועד
היהדות הביאה את העולם להכרה כי הזמן [השנה] אינו ליניארי [קו ישר מתמשך] אלא מעגל החוזר על ואל עצמו, ובכל זאת יש לו התחלה, ובמיוחד בארצנו היקרה "...יב אֶרֶץ אֲשֶׁר- ָֹהי אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' א-ֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:" [דברים י'א 12]
אמרה המצביעה על שני דברים - נצחיות הזמן, והתכליתיות הטמונה בו [יש לו ראשית אפילו אם היא קצוצה, ללא ה-א'] וממילא גם אחרית והמשך חדש אחריה. ובכל ההמשכים יש עין צופיה.
עם זאת חיינו קצרים מאד, ולנו בהחלט יש אחרית – דבר שאנו מזכירים בצורה דרסטית בתפילת היום:
"אדם יסודו מעפר
וסופו לעפר,
בנפשו יביא לחמו,
משול כחרס הנשבר
כחציר יבש וכציץ נובל
כצל עובר וכענן כלה
וכרוח נושבת וכאבק פורח
וכחלום יעוף!"
מתנה ענקית נתן לנו בורא עולם - את החיים, וככל שהם קצרים יש להם תכלית ויעוד - והיעוד הוא החיים עצמם, כל נשימה שלנו היא מתת אל ויש לחיותה. ובתפילה אנו אומרים:
"זכְרֵנוּ לְחַיִּים. מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים. וְכָתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים. לְמַעַנְךָ אֱ-להִים"
החיים אינם דבר מובן מאליו. אומר הרמב"ם: מתנת החיים היא הגדולה במתנות שנתן לנו הא-ל. כפי שמנסח הרב יונתן זקס: היהדות מבקשת את א-לוהים בחיי הכאן ועכשיו [אנו מאמינים בחיים שלאחר המוות אבל כאן האל עמנו]. את הגדולה האנושית נמצא בחיים שלפנינו.
לחיים יש משמעות, הגענו לכאן כי אל אוהב ברא את העולם ואת החיים ונטע אותנו בו.
אמת, החיים אינם קלים, גם אבותינו היו למודי סבל ורדיפות, והעולם שאנו חיים בו אינו הראוי שיהיה, ואנו מחכים בכל יום ל'ימות המשיח' והא-ל תמיד עמנו "קָרוֹב ה' לְכָל-קֹרְאָיו" [תהלים קמ'ה].
החיים אמנם קשים אבל גם טובים [זכר לכך- התפוח בדבש של ראש השנה]
הגרי"ד סולובייצ'יק ב"איש ההלכה" כותב על כמיהת האדם ליצור [להיות שותף למעשה בראשית]
והכתיבה הזו שלי כאן היא הביטוי שלי לכך. אם כי היא נעשית בהשראת כתיבתו של הרב יונתן זקס שליט"א, שיש לי הזכות להימנות על מעריציו [אם כי הוא מוסיף וממשיך לשפוע, ואני קבעתי לעצמי מסגרת באתר שלי אך היא מחייבת רק אותי, ואתה/את מוזמנים להגיב].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה