שלח - חטא המרגלים

שלח – חטא המרגלים

כפי שכתבנו בשער המבואות, לעתים נראה לנו כי התורה חוזרת על אותו דבר פעמיים, ולפעמים אף נדמה לנו כי מובאות גרסות סותרות.

מה שאני יכול להציע זה אנא קרא מחדש, והפעם לאט, תוך השוואה ואיתור השינויים השוואה מדקדקת תראה לנו את השוני, ואז צריך לחשוב במה השוני ולמה. 

יש לי הצעה - עיון בפרשן החביב עלי ה-מלבי"ם [מאיר יהודה ליב בן מרדכי ברוך משה] שמעלותיו העיקריות כפי שנראה לי - א. הוא בן אחרוני המפרשים, כל שהוא רואה ויודע מה כתבו קודמיו.  ב. הוא למד ובקי בלשון העברית. ג. הוא אינו מוותר עד שמוצא את התשובה, והנחת היסוד שלו 'אין כפל לשון' ושימוש במילה נרדפת בא להצביע על מובן נוסף או חזק יותר.  ג. יש לו חוש הומור עדין ונפלא.

לטעמי היחוד של פירושו מודגש ומורגש יותר בספר תהלים שהוא קורא לו 'תהילות' [לעומת זאת איני מציע להתעמק בפירושו ל'חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל, שם הוא מנסה לפרש לפי תורת הקבלה, ולטעמי הוא מסתבך ומסבך].

אנסה להבהיר ע"י שימוש בדוגמא מפרשת השבוע בה אנו עוסקים היום [שלח].

סתירה נראית לנו דברי המרגלים [במדבר י'ג 27]  " כז וַיְסַפְּרוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ..." ובהמשך [פסוק 32] הם אומרים:  " לב וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא".

כפילות אחרת היא תגובת הטובים, המובאת פעמיים - פעם  כלב [שם, י'ג 30]

וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל לָהּ.  לא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ, לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם:  

ופעם כלב ויהושע [שם י'ד 9-] " וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה מִן-הַתָּרִים אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם.  ז וַיֹּאמְרוּ אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד.  ח אִם-חָפֵץ בָּנוּ ה'-וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ט אַךְ בַָּה' אַל-תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל-תִּירָאֻם.  י וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים; וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}

עיון קפדני בפסוקים עצמם יראה - דו"ח המרגלים היה כפול. 1- הארץ טובה 2- לא נוכל להתמודד.

לכן באה גם תשובה כפולה. כלב התרכז בחטא הראשון "ויוציאו דיבת הארץ רעה". ושניהם יחד עמדו על החטא הגדול ביותר. המרד בא-ל - קו האמונה, לאחר כל הנסים הנפלאות "היד ה' תקצר?"

אנו גם רואים שהקב"ה שינה את תגובתו. בפעם הראשונה הוא מבקש להכרית את כל העם אך לאחר תחינת משה הוא קובע שרק הדור הנוכחי ימות במדבר, חוץ מכלב ויהושע [י'ד 26].

בתודה לכתבה של הרב אליהו עסיס שליט"א ב'מקור ראשון'.