יום שני, 5 באוגוסט 2019

בראשית - פרקי יצירה

בראשית - פרקי יצירה 
איני מבין מדוע רק בגיל כה מבוגר צצה בי ההבחנה שיש פרקים בתורתנו הקדושה שנכתבו בסגנון ובצורה לירית המבליטה ומייחדת אותם. אקווה שיוצר-כל יזכני באפשרות להתייחס לכל אחד במקומו.
כאן, אבקש להתייחס לפרק א' בחומש בראשית, אשר כבר ממבט רואים שסגנונו ומילותיו מיוחדים, וכך הוא אכן נקרא בבתי הכנסת – כאשר כל הקהילה חוזרת במנגינה ובקול רם על הפסוק המסיים של תיאור כל יום מימי בראשית. נדמה שתורת הקבלה עוסקת בכך בהרחבה. וכולו פואמה. 
גם כאן, לא ההרהורים שלי בלבד אלא הסתמכות על מי שהוא [לדעתי]ג דול מחשבת ישראל בדורנו – הרב יוסף  דב הלוי  [הגרי"ד] סולובייצ'יק. 
אינני מצטט, אלא ממצה מספרון שאינו מצוי ["חמש דרשות"].
אחד הקשיים הגדולים בפסוק זה הוא הניגודיות העצומה בין "זכר ונקבה ברא אותם" לבין "בדמות א-לוהים ברא אותו". ברור לנו כי בצלם א-לוהים אינו מדבר על פיזיולוגיה ואנטומיה אלא על איכות רוחנית. ואומר הרב, שני כוחות נטע הקב"ה באדם - הכח היוצר והמשפיע, והכושר להיות תלמיד – פעילות וסבילות.
ובאמירה 'ברא אותם' נמסר כי בכל אחד מצויים שני הכוחות. כל אחד יכול להיות גם הרב וגם התלמיד.
יתר על כן, הוסיף הרב, בהיותם ב"צלם" התכונות הן בסיסיות, ועד כמה שינסה האנוש להיות בלתי חדיר הוא תמיד נתון להשפעה. כל יציר אנוש ניתן להצלה ולהתרוממות. כל אדם מסוגל להיות יוצר עולמות.
ולנו בדורנו נותר המסר: חרף כל האכזבות והליקויים, בכל אדם נטוע החלק הטוב וכל אחד ואחת יכולים להגיע לגבהים ולהוביל את השני אליהם. 
ואתייחס לעוד משהו חריג ובולט בפרקי יצירה אלה:
לכאורה נראה כי פרק ב' בחומש הוא חזרה בסגנון שונה על פרק א' [רבים ההסברים אז אעז ואביע דעתי האישית. אכן, לא עברתי על כל הפרשנים ואם ימצא שכיוונתי לדעת גדולים – אשמח].
פרק א' עוסק בתיאור כרונולוגי-טכני של הבריאה, ופרק ב' פותח [בראשית ב;4] :
המילה "תולדות" מובנה בלשון העברית כפול – מלשון לידה בשורש ילד וגם 'תוצאה' או 'השפעה'. ברור שאין להבין את תולדות השמים והארץ כ'צאצאים' או 'דורות' אלא במובן החברתי-רוחני. ואכן המקרא מתחיל בשוני הגדול של פני האדמה ללא צמחיה וללא גשם, ועובר לשוני הגדול הנגרם על ידי האדם, ולכן עובר במהירות אל חיי האדם על האדמה ותפקידיו "...לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ..." [שם ב15]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה