"ַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים".
בדרך כלל איני נכנס לפרשנות הפסוקים אלא לרעיון הטמון בהם. אך במקרה הבא מרבית הקוראים והמעיינים נסחפים אחר דבר גדול הפרשנים רש"י, ואני חש חייב לעסוק בעומק הפשט.
מה אומר רש"י – "יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו איך מעשרין את המלח ואת התבן [תנחומא], כסבור אביו שהוא מדקדק במצוות. איש שדה אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות. תם כלבו כן פיו... יושב אהלים אהלי שם ועבר... [בראשית כ'ה 27]: ..." כז וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יושב אהלים".
קודם לכל נשים לב להקבלה בין שני חלקי הפסוק:
עשיו איש יודע ציד, איש שדה / ויעקב - איש תם, יושב אהלים.
ונבין מה אומרות לנו מילים אלה [לפי הפשט ולא המדרש].
יודע ציד – יודע ומנוסה בתחבולות ציידי החיות. איש שדה – חקלאי.
איש תם – תמים, שלם. יושב אהלים – רועה צאן, נייד.
נוכל להבין את הרעיון הטמון בניגודים אלה ע"י עיון בסיפור קצר מן התלמוד הבבלי – מסכת שבת פח [תרגום שטיינזלץ].
"מין אחד ראה את רבא כשהוא מעיין בתלמוד והוא יושב כאשר אצבעות ידיו תחת רגלו כשהן לחוצות מתחתיו ונוטף מהן דם, ורבא מתוך התעמקותו בלימוד לא חש בכך. אמר המין לרבא - אתם עם פזיז שקידמתם דיבורכם-התחייבותכם למחשבתכם [פיכם לאזניכם], ועדיין אתם פזיזים - אינכם חושבים מראש. הייתם צריכים קודם לשמוע ולהבין ורק אחר-כך לקבל עליכם [רק לאחר שתהרהרו, תשקלו ותחליטו]. ענה לו רבא: אנו שנוהגים בתמימות [בלב שלם] נאמר עלינו "ותומת ישרים תנחם" [משלי י'א 3] ואתם, אותם אנשים, ההולכים בעלילות לבם - עליכם נאמר "וסלף בוגדים ישדם"....
מפרש רש"י על אותו שיח - אנו שהולכים אנו עם א-לוהינו בתום לב [באמונה שלמה] היא מובילה אותנו בדרך ישרה [ללא מכשול], ואתם שאתם מטילים ספק, ורק אם שכלכם מנחה אתבם - אתם עלולים למצוא עצמכם בשוד [ושבר].
וממעשיה זו שהראה לנו רבנו ב"כולל ישורון" הר"ר דוד פרידמן שליט"א, הגענו להבנה הטמונה בתיאור הניגודים יעקב ועשיו, ותשואות חן-חן לו. ..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה