יום שבת, 12 בדצמבר 2020

בראשית - בצלם

 בראשית – "בצלם"


על הפסוקים: 

"וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.. " [בראשית א' 26] 

"ויברא א-לוהים את האדם בצלמו, בצלם א-לוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" [בראשית א' 27]

ולעומתם אשר הנביא מזהיר אותנו "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" (ישעיהו מ יח):

נכתבו פירושים ומאמרים שהמילה בצלם במקרא אין מובנה תמונה או תבנית אלא תכונה או תדמית.

העיקריים שבהם: א. לפי רש"י "להבין ולהשכיל";  ב. הגרי"ד סולובייצ'יק: עם כח היצירה, בצלם, עם היכולת לרוח א-לוהים – הנבואה;  ג. המהר"ל: יכולת הבחירה החופשית.

אביא את אשר סיכם אותם רבנו ר' חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים":

נראה מה אמרו הקדמונים - ענקי הרוח:

אומרים הרמב"ם ורבנו סעדיה גאון – כי המושג "בצלם א-לוהים" [שאין לו גוף ודמות הגוף] מתייחס לשכל, ליכולת להבין ללמוד ולהביע, דבר שניתן בחסד הא-ל רק לאדם ולא לשאר היצורים. במדרש נאמר - החכמה והבינה הממוקמים בראש הם חלק אלוה ממעל.

המהר"ל הוא היחידי המתייחס לדמות הגוף ואומר כי האדם הוא החי היחידי הניצב זקוף וביכולתו ולהשקיף על כל בעלי החיים מלמעלה, ולעומת זאת לראות את השמיים מלמטה [דרך החיים ג' ד', ב' א'] ולו רמ"ח אברים שהוא מסוגל להעלותם בקודש [נתיב התורה ט"ו].

הרמח"ל מפרש כי המושג מתייחס ליכולת האתית-מוסרית של האדם היכול להבחין בין טוב לרע.

רבנו חיים מוולוז'ין נוקט בהסברה כי הכוונה היא ל-כושר היצירה, שהיא תכונה א-לוהית. ומסתמך על המילים הראשונות בתורה, "ברא" "יצר".

הארת מורי ורבי הרב אברהם קוסמן שליט"א אומרת כי כוונת רבנו חיים בעניין ה"צלם" היא תכונה כוללנית של האדם – הן ביכולותיו לעומת שאר בעלי החיים, והן בתפקידו במערכת הבריאה, ביכולתו להעלותה ולשכללה או חלילה להורידה ולהרסה. אבל ללא התייחסות לחזות הגופנית.

כפי שאנו רואים אין פירוש אחד מוסכם. זה מן המקומות שהתורה מותירה לנו להגות בו לפרש ולהבין אותו בדרכנו. גם חז"ל אינם מתווים כאן דרך להבנה וכל אדם רשאי לנסות להשכיל ללמוד ולהבין איש כהשגתו. יתר על כן – אין פירוש הנכון תמיד. התורה מובנת לפי הדור, אירועי הזמנים והחידושים. הרמב"ם אומר לנו: "אינו גוף ואין לו [לרבש"ע] דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף". ואם כך עשתה התורה, מי אנחנו שננסה להכריז על הבנה מסוימת. שומה עלינו להגות, לעיין ולחשוב ולנסות לכוון לכוונת הכתובים.

הבאנו מספר פירושים ובכך עוררנו את השאלה ונתנו כיווני דרך. נשמח לשמוע אם יש למישהו רעיון חדש או אסמכתא לעיון מרענן אחר.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה