סוכות – ושמחת בחגיך

כאשר מוזכר בתורה "חג" - אין זה אלא חג הסוכות שהוא חג השמחה עליו נצטווינו [דברים ט'ז 13-15]

"יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:

יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

טו שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַָֹה 'א-ֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל-תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:

טז שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת ..."

ובמגילת קהלת אותה אנו נוהגים לקרוא בציבור בשבת חול-המועד, מוקדש מקם רב לשמחה [עפ"י שמביא הרב פרופסור סר יונתן זקס שליטא בספרו הנהדר "מועדים לשיחה" דף 101].

"השורש שמח מופיע במגילת קהלת 17 פעמים, בעוד שבכל התורה הוא מופיע רק 16 פעמים, מהם 12 בחומש 'דברים'. ועוד אומר הרב [עמוד 104], המילה הבל החוזרת הרבה ב'קהלת'. פירושה המרכזי הוא "נשימה". קהלת עומד על כך שההבדל העיקרי בין חיים למות הוא הנשימה, דבר המצביע על שברירות החיים, עובדה המאפילה על הקיום האנושי כולו, ובכך מתבטא הקשר בין המגילה לסוכות. הסוכה היא דירת ארעי וכך הם חיינו כולם, אמנם דברים אלו נאמרים ונרמזים גם בספרים אחרים בתנ"ך [תהלים לט 12-13] 

"אַךְ הֶבֶל כָּל-אָדָם סֶלָה... כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ;  תּוֹשָׁב כְּכָל-אֲבוֹתָי" וכן באיוב [ו 7] "זְכֹר כִּי-רוּחַ חַיָּי; לֹא-תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב". לעומת השמחה בחיים המצויה בקהלת.

אם כי כפי המוטיב החוזר במגילה הוא מביא גם את הגישה ההפוכה: קהלת ב'2] "לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה מַה-זֹּה עֹשָׂה" [שם ט'ז 14]...