ביום חמישי זה [כ'ה בטבת תש"פ] חל יום הולדתי ה-88 ולכבודו קניתי לעצמי מתנה – ספר 'שיג ושיח' שכתב הרב לורד פרופסור יונתן זקס שליט"א [שי צנוע, כי הרשיתי לעצמי רק 2 הכרכים הראשונים מתוך 6] ואני חש חובה לשתף אתכם קוראי הנאמנים בעונג ובתבונה שאני שואב מהם. איני מצטט אלא רק מעלה את אשר נחרת בי מתוך ספר ענק זה.
את הגיגיו לקטע הראשן מפרשת 'וארא' – מכתיר הרב בכותרת "העולם הבא שלך, העולם הזה של חברך"
ואת זה הוא מפיק מפסוק שלא טרחנו הרבה להעמיק ולהבין את משמעותו [שמות ו' 9] "...וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה:" וזאת לאחר שמשה התלונן בפני ה' [שמות ה' 22] "...לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי:?
בני ישראל לא האזינו אל משה מאחר שבכל אשר אמר ועשה עד כה לא שיפר במאומה את מצבם - אלא אף הרע אותו. הם לא נטו להאזין להבטחות המנותקות מן המציאות שנראו ונשמעו חסרות בסיס. ומשה עצמו כבר אמר זאת מראש. כאשר הוטלה עליו השליחות, אמר בגלוי [שמות ד' 1] ..."וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי". ומשה צדק וטעה. צדק – כאשר אמר "לא יאמינו לי" וטעה – כאשר אמר 'ואנוכי כבד פה וכבד לשון'. חוסר האמון בא בשל העובדה שישראל לא חשו כל שינוי במצב, ולא בשל חוסר היכולת האישית של משה להסביר ולנאום.
הרמב"ם אומר ב"מורה הנבוכים" [ג' כ'ז] "לתורה שתי מטרות - תיקון הנפש ותיקון הגוף.... תיקון הנפש נכבד יותר מתיקון הגוף - אולם תיקון הגוף קודמת בטבע ובזמן והיא תנאי לתיקון הנפש.
רעיון זה נכתב בשפה מודרנית ע"י שני פסיכולוגים יהודים מניו-יורק, אברהם מאסלו ופרדריק הרצברג, והוסבר ע"י מרטין סליגמן [יוצר הפסיכולוגיה החיובית], "על הפסיכולוגיה להתמקד לא רק לא רק בריפוי הפרעות אלא גם בקידום חיובי של בריאות הנפש" ["מדרג הצרכים"].
כאן, לפי ניתוחו של פרופ' זקס, הבדל בין היהדות לשאר הדתות - היהדות נטתה בכל הדורות להכיר באמיתה הזאת, בעוד רוב הדתות הן "תרבות של השלמה" ומקבלות את העוני, הרעב והמחלות כ'דרכו של עולם'.
היהדות היא 'דת של מחאה' לא של השלמה, האל בראנו להיות שותפים במאבק ל'תיקון העולם'. לכן יהודים כה רבים הם רופאים הנלחמים במחלות, משפטנים הנלחמים בעוולות, מחנכים הנלחמים בבערות, כלכלנים הנאבקים בעוני.
מחשבת ישראל חשה נוח עם העולם הזה. להגות היהודית יש נטיה לטובת הקניין פרטי בעוד הנצרות נוסחה מראשיתה בידי נזירים וכמרים שהובילו להתעלמות מחיי העולם הזה ולחתירה אל 'העולם הבא'. ואילו היהדות מחנכת באמצעות ההלכה ומוסר הנביאים אל חיים נכונים בעולם שלנו.
ואצטט מהספר שיג ושיח א [עמוד 156] את קטע הסיום:
ה' נמצא כאן בעולם הזה, לא רק בעולם הבא. אך כדי לטפס לפסגות רוחניות ולהגיע אליו – עלינו למלא תחילה צרכינו החומריים. אברהם אבינו היה גדול מאדם הראשון, אך אדם בא לפני אברהם, כשהעולם הגשמי קשה – הרוח האנושית נשברת, והבריות אינן מסוגלות לשמוע את דבר הא-ל, אף אם נישא בפי אדם גדול כמשה.
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ניסח זאת יפה: "אל תדאג לעולם הבא של חברך ולעולם הזה שלך – דאג לעולם הבא שלך ולעולם הזה של חברך".
הקלת העוני, ריפוי המחלות, הבטחת שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם: אלו הן משימות רוחניות לא פחות מתפילה ולימוד תורה. מובן שתורה ותפילה נשגבות יותר אך המשימות האחרות קודמות להן. אנשים החיים בקוצר רוח ובעבודה קשה אינם יכולים לשמוע את דבר ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה