יום שני, 14 במרץ 2016

משפטים - ואלה המשפטים 2

ואלה המשפטים

אות ו' בתחילת פרשה מראה כי זו תוספת והמשך לאשר נאמר  בפרשה הקודמת, "יתרו".
לכאורה, השיא של התורה – ההתגלות על הר סיני ועיצוב  עקרונות היסוד של היהדות – מופיעים בפרשת 'יתרו' והם "עשרת הדברות"! אם כן, מה יש להוסיף?

אך אם נעיין בפרשה הקודמת נראה כי גם שם הפרשה אינה מסתיימת ב"כל אשר לרעך"! ואף לא בקטע "ויעמוד העם מרחוק ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלו-הים"!
הפרשה מסתיימת בקטע להלן, שיש לו חשיבות רבה, אך בשל הדרמטיזציה הגדולה של מעמד הר סיני הוא אינו זוכה לתשומת הלב הראויה:
"אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי אליכם" [לשון עבר] - ומיד ציווי:
"לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם [לשון הווה]..."מזבח אדמה תעשה לי..." [לשון עתיד].
מי שהבליט פסוקים אלה היה הסופר המנוח ש"י עגנון אשר קרא לספרו על ההגות היהודית בשם "אתם ראיתם", ובראיון לקראת קבלת פרס נובל, כאשר שאלו אותו מה כתבת? ענה "את "אתם ראיתם'! וספרים אחרים" [ראה קובץ].

התורה מלמדת אותנו כי "עשרת הדברות" וחוקי פרשת "משפטים" גוש אחד ואחיד הם:
הצו הראשון המתחיל, ולא במקרה, ב"עבד עברי" – הוא המשך הדיבר הראשון "אנוכי... אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". כלומר: הצד החברתי-מוסרי הנו חלק בלתי נפרד מהחלק האמוני – ועליך להתייחס לעבד כפי שהיית רוצה שיתייחסו אליך !
המשך החוקים: "כי ימכור איש את בתו ל-אמה" והלאה... נראה לי [ומצאתי שכך פירש רבנו בחיי, לא פרשן התורה אלא רבנו בחיי שכתב את ספר המוסר "כד הקמח"] שהוא פירוט הצו לדורות "אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם" - הכסף והזהב אינם צריכים להנחות אתכם בהנהגה היומיומית אלא הצו המוסרי-חברתי !
דבר נוסף הבולט בהמשך פרשתנו [כ'ג] - תוך שהתורה מצווה ומלמדת אותנו דיני משפט: "מדבר  שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג.. וגר אל תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים... ושש שנים תזרע את ארצך.. והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה".
עיקר ההכנסה בימים ההם באה מעבודת האדמה, והא-ל מצווה לתת 15% לצדקה, וגם להותיר חלק לחיית השדה.
ובהמשך: "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר".
המשך הדיבר הרביעי על שמירת השבת מסיבה אמונית: "זכר למעשה בראשית" בא כאן לא כסתירה אלא כתוספת - גם מסיבה חברתית-סוציאלית ואפילו בשל "צער בעלי חיים".

יש לגשר בין הפרשיות ולראות כי דקדוקי פרשת 'משפטים' הנם גוש בלתי-נפרד מפרשת "יתרו" ועשרת הדברות !  מקווה כי המסר ברור ונקלט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה