הפעם אני מבקש
להביא פרשנות חסידית החשובה להבנת מהות המושג "שם-שמות".
לכאורה, כאשר רוצים
להבהיר נושא או דמות – קוראים לה בשמה. השם מבהיר מה הדמות או הנושא שאנו מבקשים
לדון בו. מאידך יש וכמה אנשים נושאים אותו שם ואז שוב אין לדעת
על מי מהם אנו מתדיינים. במציאות שלנו אנו מתגברים על כך על ידי הוספת שם המשפחה
או כינוי. למשל אם הערב נדבר על "בנימין" האם אנו מתכוונים לבן יעקב או
לבנימין הרצל או אולי בנימין נתניהו.
ראו נא בקטע הבא
הלקוח מעלון חב"ד לפרשת-השבוע:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה