אחד הדברים הבולטים והמובלטים בפרשה הוא החזרה על רשימת השמות מספר
בראשית ומספר שמות, והבלטת העובדה ע"י קריאת הפרשה והספר במילה-מושג שמות.
נראה לי כי יתכן שהכתוב רצה להבליט את ההבדל בין הירידה למצרים של
בני-יעקב [החמולה – בית האב] לבין השיבה למצרים, לאחר פטירת יעקב, של שנים עשר
השבטים. ראשית היווצרותו של עם.
לכך גם רומז המדרש, שלא שינו את שמם, את שפתם ואת מלבושם – אלו הם יסודות
תרבותיים המאפיינים עם שאינו מתבולל.
נבין כאן יסוד בקריאת מדרש. המדרש אינו מספר לנו עובדה הסטורית אלא מעביר
לנו מסר. עם כל שקיעת בני ישראל ביוון ובעבדות, שמרו הם על היחודיות החיצונית
וממנה גם הפנימית.
והמסר לנו היום - בארץ אנו מצויים כאי באוקיינוס של המון ערבי, והתרבות
המציפה אותנו היא של סרטי הוליווד וגינוני אירופה. העם ברובו אינו שומר מצוות.
לפחות נשתדל לשמור על שלושת היסודות הללו. שפתנו עברית, ומרבית הילודים נקראים
בשמות עבריים. סגנון הלבוש, עם היותו אירופי, אינו פרוץ [אמנם במדינת תל-אביב
ההשפעה המתבוללת עזה יותר, אך מרבית העם אינו נגרר אחריה] ובזכות אלה נזכה לגאולה
שלמה בקרוב, אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה