יום שלישי, 8 במרץ 2016

כי תשא - התורה והמצווה

בפרשה שלנו נאמרת הוראה כללית [שמות לד 11]:
יא "שְׁמָר-לְךָ--אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם"
אדם משכיל ונאור, בן דורנו, אומר לעצמו: יש לי אפשרות ללמוד ולהבין, לחשוב ולדעת. איני חייב ללכת בדרך שהורו לאבותינו לפני אלפי שנים –"כי  בשרירות לבי אלך". לאדם זה אומרת התורה
[דברים ח 11] "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.   יב פֶּן-תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ; וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ.   יג וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה-לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ יִרְבֶּה.   יד וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ ..."

כדי להבין זאת נזכור את "הטעית החושים": אנחנו רואים את השמש סובבת את הארץ ונראה לנו כי כאשר היא שוקעת בים היא עשויה להירטב – אך אנו יודעים כי הארץ סובבת את השמש והיא שוקעת הרחק הרחק. אל ניתן למראה העיניים ומשמע האוזן להטעות אותנו ולהטותנו מן הדרך הנכונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה