בצעירותי כהנתי כמנהל "בית
העם" בירושלים, כאשר הפעילות המרכזית היתה "מוסף לשבת":
מדי שבת היתה ניתנת הרצאה, בדרך כלל
מלווה בקטע מקדים קצר של דרשה על "פרשת השבוע", ואחריה הופעה של אמן או
הרצאה.
תכנית אחת השבתות הוקדשה לסופר ש"י
עגנון. בפתיחת האירוע סיפרתי את אשר קראתי בעיתון מאחת השבתות הקודמות, בה רואיין עגנון
על ידי עיתונאי וכאשר שאל אותו המראיין "איזה
ספרים כתבת?" ענה עגנון "כתבתי את 'אתם ראיתם' ועוד ספרים".
כלומר, עגנון החשיב את אוסף המדרשים על
מתן-תורה שליקט וערך כיצירה בעלת אורך חיים וחשיבות גדולה יותר משאר ספריו, או
לפחות כך בחר לומר.
דבר
זה הביא אותי לעיין היום בביטויים הכתובים בפרשת "יתרו" ביתר תשומת לב. מצאתי,
כי גולת הכותרת של התורה – "עשרת הדברות" [אגב, זה ביטוי תלמודי. בלשון
התורה נאמר "עשרת הדברים"] מופיעה כאשר הביטוי "אתם ראיתם"
ממסגר את הדיברות מאחריהם ומלפניהם.
נעיין בכתובים:
[שמות יט 4-6]: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא
אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. [5]
ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל
הארץ [6] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל"
[כאן בא מעמד הר סיני]
[שמות כ 18-22]
"ויאמר ה'
אל משה – כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דיברתי עמכם. [19] לא
תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשו לכם [20] מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו
את עולותיך ואת שלמיך, את צאנך ואת בקרך, בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך
וברכתיך. [21] ואם מזבח אבנים תעשה לי – לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה
ותחלליה [22] ולא תעלה במעלות על מזבחי – אשר לא תיגלה ערוותך עליו."
בין שני הקטעים הללו מופיעים כאמור "עשרת הדברים"!
ננסה להבין את הקטע האחרון. רק לפני כמה פסוקים מצווה
הקב"ה באזני כל העם: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר
בארץ מתחת... לא תשתחווה להם ולא תעבדם". לשם מה החזרה הזאת?
אבל קודם לכל נתייחס לביטוי "אתם ראיתם". האמנם ראו?
והרי הא-ל אין לו דמות. ומה שהם ראו היה: "וכל
העם רואים את הקולות... וינועו ויעמדו מרחוק".
לי נראה שהביטוי
"ראיתם" בא דוקא כדי להתייחס לאמור בפרשת ואתחנן:
דברים פרק ד
[טו] "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, כי לא ראיתם כל תמונה
ביום דיבר ה' אליכם בחורב מתוך האש [טז] פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל
תבנית זכר או נקבה"
כלומר, בהר סיני נוכחתם כי לא-ל אין כל
צורה וכל תמונה לכן הישמרו לא לעשות כל תמונה מאשר על פני האדמה.
אולם מה כן תעשו מאדמה? "מזבח אדמה
תעשה לי"! מדוע? אם נבדוק בכל התורה נראה כי בכל מקום שהוקם מזבח שם
"קרא בשם השם".
ואשר לפולחן לכסף ולזהב – זה מזכיר את ה"מחקר" של פלוני פרופסור ישראל
פינקלשטיין אשר קבע כי "יציאת מצרים ומתן תורה – לא היו ולא נבראו", ותמורת
הצהרה זו ודומיה הוא מקבל כסף מהאוניברסיטה שהוא מכהן בה. כאשר הא-ל מצווה בפסוקים
שהבאנו להקריב לשמו מצאנך ומבקרך – כלומר, את הרכוש, הכסף והזהב - לוותר עליהם
ולהקריבם לשמו. ועם זאת לא למהר ולעלות אל המזבח, כי החיפזון "יגלה את
ערוותך".
לי נראה כי התבנית שמציב
"המלומד" היא זו המזיקה לנפש, ואין לי אלא לחזור ולבקש: "ונשמרתם
מאד לנפשותיכם" - לא לתת לרעל האקדמי הזה לחדור לנפש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה