יום רביעי, 23 במרץ 2016

וארא - מכות מצרים

התורה מפרטת לנו מי בדיוק הפעיל פיזית כל מכה על המצרים.
את שלוש המכות הראשונות הפעיל אהרן במטהו [דם – ז' 19 / צפרדע – ח' 1/ כינים – ח' 12]. שלוש המכות הבאות - משה הטה את ידו [ברד – ט' 22 / ארבה – י' 12/ חושך – י' 21].  מכה שהיתה  בהפעלה משותפת של משה ואהרן היא שחין:  "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה והיה לאבק על כל ארץ מצרים... והיה לשחין פורח" [ט' 8].
אך שלוש מכות הפעיל הקב"ה בעצמו:
ערוב = "ויעש ה' כן ויבוא ערוב כבד... [ח' 20];
דבר =  "ויעש ה' את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים" [ט' 6];
בכורות = "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים" [יב 29].

מדוע היו שלוש מכות אלה בידי ה' עצמו ולא בידי שליח? נבדוק ונראה כי רק בשלוש אלה מודגש כבר כהתראה, כי בני ישראל לא ינזקו, ורק בשלושתן מובא הפועל "והפליתי" ומובא הלקח "וידעתם כי אני ה' בקרב הארץ"!

נראה כי להשליט מכה על שטח, ללא הבחנה באלה היושבים בו, יכול גם שליח. אולם להבחין במהות ולדלג על אלה שאינם אמורים ללקות - צריכה הגבורה בעצמה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה