"אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר--בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'. ג וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים
שָׁנָה וְעַד בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה: וְהָיָה
עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ד וְאִם-נְקֵבָה הִוא-וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים
שָׁקֶל. ה וְאִם מִבֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד
בֶּן-עֶשְׂרִים שָׁנָה--וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר עֶשְׂרִים שְׁקָלִים; וְלַנְּקֵבָה עֲשֶׂרֶת שְׁקָלִים. ו וְאִם מִבֶּן-חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים--וְהָיָה
עֶרְכְּךָ הַזָּכָר חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כָּסֶף; וְלַנְּקֵבָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשֶׁת
שְׁקָלִים כָּסֶף. ז וְאִם מִבֶּן-שִׁשִּׁים
שָׁנָה וָמַעְלָה אִם-זָכָר--וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל; וְלַנְּקֵבָה
עֲשָׂרָה שְׁקָלִים. ח וְאִם-מָךְ הוּא
מֵעֶרְכֶּךָ--וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן: עַל-פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר--יַעֲרִיכֶנּוּ
הַכֹּהֵן. {ס} ט וְאִם-בְּהֵמָה--אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה
קָרְבָּן לַיהוָה:
[מסכת ערכין דף יט, ע"א] ...ומאי שנא נקבה דכי מיזקנא קיימא אתילתא ומאי
שנא זכר דלא קאי אתילתא אמר חזקיה אמרי אינשי סבא בביתא פאחא בביתא סבתא בביתא סימא
בביתא: [תרגום – מדוע ההבדל בין נקבה, שכאשר היא מזדקנת פוחת ערכה בשליש, והזכר פוחת
ביותר משליש? אמר חזקיה אמרה מקובלת אצל האנשים – "זקן בבית – שבר בבית, סבתא
בבית – אוצר בבית".
אצטט את הרב זלמן דרוק זצ"ל שהסביר:
סבתא בבית היא עזרה רבה [מטפלת בנכדים, מעבירה נסיון של שנים בעבודות הבית וכו']
ואילו הסבא רק נזקק לטיפול ולסיוע. מסקנה: הגעת לגיל השלישי – אל תשב בבית, צא
לבית-המדרש ולמקומות בהם יידעו לקבל ולהעריך את הנסיון והידע שצברת וייהנו מחכמתך !
[הדברים מצוטטים ע"י רש"י במקום].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה