יתרו - משפטים

יתרו – משפטים

רבים תהו על סמיכות פרשיות זו. לאחר הרוממות של מעמד הר סיני והרמה הדתית והמוסרית שהוא הציג, באה פרשת משפטים ומתחילה בדיני עבד עברי, נושא שמבחינה מוסרית הוא בשפל המדרגה [לפי השגתנו כיום היתה הפרשה צריכה להתחיל בביטול העבדות בכלל].

אבל פרשת 'משפטים' נועדה להפוך כל אחד מאתנו להיות 'אדם' - אנושי וישר, וגם להפוך את כולנו יחד לעם שהצדק הוא דגלו והיושר הוא נשמת אפיו. השבת הנצבת לפתחנו אחת לשבוע נועדה לאפשר לנו להרהר ולדון בנושא. הפרשה אומרת לנו [שמות כג 12] "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר:

ונשנה בפרק כ 9:

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה'אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:

התורה מעלה על נס בשבת את ה"שוויון החברתי", ואף את 'ורחמיו על כל חי'.

פירוש-הסבר הרבה יותר נאה וסביר שמעתי רק לאחר שכתבתי את זה שלפניכם מפי הרב יוני מילוא יצ"ו, שייחס אותו להרב אי"ה קוק זצ"ל [אך לא הביא ציטטה, ולכן אני מביא דבר בשם אומרו ולא בשם כותבו].

מי שלומד לעומק את דיני עבד עברי בפרשת משפטים נוכח כי אין עבד עברי ואין אמה עבריה - יש שכיר לתקופה ארוכה. והגמרא מסכמת נכון את הנושא באמרה "כל הקונה עבד [עברי] - כקונה אדון לעצמו" [קידושין כ'ב ע"א]. אגב כך גם הוסברה אמרה אחרת. כתוב [שמות לב 16]  "וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא--חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת."  נשים לב לא כתוב חרוט אלא חרות.

ובמשנה [אבות ו' ב'] נכתב "אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בתּוֹרָה"  כי רק כאשר אתה לומד לעומק ומבין מהן זכויותיו וחובותיו - אתה מבין שכלל אינו עבד.