נשא – ברכת כהנים
כב" וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר לָהֶם. {ס} כד יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. {ס} כה יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. ס} כו יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {ס} כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי אֲבָרְכֵם. ס"
[במדבר ו' 24-26]
פסוקים אלה טעונים עיון:
ברור שהנוסח קבוע ואין לסטות ממנו, הכתוב מדגיש כה תברכו.
קטע שיש עליו פרושים שונים הוא ואני אברכם, האם הקב"ה אומר כאן לכהנים: אתם תאמרו את הברכה ואני אגשים, ברכו את ישראל ואני אברך אתכם?
לא נראה לי שחייבת להיות הכרעה בין הזוויות השונות של נקודת המבט על הפסוקים כל זמן שברור שהברכה שופעת מלמעלה, אבל הבה נתבונן על הברכה עצמה המכונה בפינו "הברכה המשולשת".
כי אכן היא בנויה שלוש שכבות
הראשונה היא הבסיסית: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
ומובנה פשוט הא-ל יברך אותך, וסתם ברכה היא הצלחה ובעת שאדם מצליח הוא מיד טעון שמירה. לכן הברכה היסודית–התשתית נוגעת להצלחה ובטחון.
השניה מעליה היא: כה יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ
כאשר אדם כבר הצליח והוא גם שקט מבחינה בטחונית, הוא גם צריך הארת פנים, ונשיאת חן, שכעת לא תהיה לו עוינות מן הבריות.
ועל כולן השלישית: כו יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
"שלום" במובן התנכ"י אינו העדר מלחמה אלא שלום פנימי עם עצמך – שלוות הנפש.
מצאנו
רקע של הצלחה כלכלית שהבטחון הוא חלק ממנה
מעליה הצלחה חברתית
ומעל כולן שלווה פנימית
ואת כולן תשיג רק אם הא-ל יברכך, באמצעות הכהנים.
ברצות הא-ל כולנו, שרק לפני כמה דקות נשאו כפיהם הכהנים כלפינו והעבירו אלינו את ברכת הא-ל, נהיה מבורכים ב"ברכה המשולשת" שניתנה ל"עם משולש" [כהנים, לוויים וישראלים] "ביום המשולש" (השלישי) בחודש השלישי [ג' בסיוון].
נשים לב שהכתוב מתחיל בלשון רבים [אל כל ישראל] והברכה בלשון יחיד – כי הברכה מועברת אל כל אחד לפי תפישתו ולפי צרכיו.
ונתברך כולנו מן השמים [באמצעות השליחים הכהנים] !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה