"שירת הבאר" מופיעה בפרשת
"חוקת". לפי המדרש "היא אחת מעשר השירות".
ב"שירת הים" – [פרשת
"בשלח"] מובא הנס הגדול ומודגשת האמונה שבאה בעקבותיו ["ויאמינו
ב-ה' ובמשה עבדו"].
ב"שירת הבאר" – הטקסט לא מובא
במפורט במקרא. אמנם יש סיבה ברורה לשירתה אבל מהקשר העניינים אולי נוכל להבין
משהו.
פעמיים במקרא מובא אירוע בו נקרא משה לתת
מים לעם. בשניהם הוא פותר את הבעיה בעזרת המטה - בשמות יז 1 : "הנני עומד
לפניך שם על הצור בחורב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם, ויעש כן משה לעיני
זקני ישראל".
הפעם השניה בחומש במדבר כ' 17 : "וירם
משה ידו ויך את הסלע במטהו פעמיים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם".
לאחר קריעת ים סוף הלכו בני ישראל
דרך-שלושת-ימים במדבר ולא היה להם מים לשתות, אך לא התלוננו עד שהגיעו למרה, שם המים
היו מרים - אז ה' מורה למשה להשליך עץ אל המים "וימתקו המים". שאלה
העולה למקרא קטע זה היא:
איך הלכו העם ובעירם ללא מים שלושה ימים
ולא התלוננו?
שאלה שניה: מדוע בשירת הים נאמר: "אז
ישיר משה ובני ישראל" ואלו בשירת הבאר "אז ישיר ישראל",
ומשה אינו נזכר?
התשובות, שהן תשובה אחת, הן דרגת האמונה
הגבוהה אליה הגיעו ישראל בקריעת ים-סוף "ויאמינו בה'" מכח אמונה
שלמה זו והתחושה של ה' בקרבנו הלכו שלושה ימים ללא מים, באמונה שהא-ל השוכן ביניהם
לא יניח להם לגווע בצמא. רק כאשר הגיעו למים מרים הרשו לעצמם להתלונן.
האמונה בה' על הים באה מהשפעה ישירה של
השכינה [המכונה בקבלה "אתערותא דלעילא"]. ללא כל מאמץ מצדם – שרתה בקרבם
השכינה. ואילו בשירת הבאר באה האמונה מתוכם ["אתערותא דלתתא"] ולכן פצחו
ואמרו "עלי באר ענו לה". משה לא היה צריך להנהיג אותם כי היוזמה
במלואה היתה שלהם .
ויהי רצון שבמהרה בימינו נגיע לדרגת
אמונה שלמה ואז נוכל כולנו לשיר את השירה העשירית – "ונאמר לפניו שירה
חדשה"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה