סיור ליל ט' באב
תשע"ד
חורבן בית ראשון
כולנו למדנו תנ"ך והסטוריה - אך
רצוי לרענן ולחזור על הרקע ההסטורי
לחורבן בית ראשון.
הבית חרב בשנת 587 לפנה"ס, ג'
קע"ד [כלומר לפני 2601 שנים].
חורבן בית שני היה בשנת 70 לספירה ג'תתל
[כלומר לפני 1944 שנים].
בית-ראשון: סנחריב, מלך האימפריה
האשורית, כבש והחריב את ממלכת ישראל – עשרת השבטים, ואף ביצע "טרנספר",
הגלה את תושבי ממלכת ישראל והביא במקומם עמים אחרים, מהם זכורים לרעה 'הכותים'
יושבי שומרון. ביהודה הוא המליך את יהויקים כווסל שלו.
אך בזירה הבינלאומית עלה נגדו כח חדש – בבל. יהויקים ראה
במצב הזדמנות ומרד באשור. סייעו לו אנשי הרוח המכונים בתנ"ך
"נביאי-השקר". יצא נגדו הנביא ירמיהו מן הכהנים אשר בענתות בנחלת בנימין
[כלומר –מיעוט מן המיעוט] שדגל באוריינטציה בבלית והִתרה: "בא יבוא מלך בבל
והשחית את הארץ הזאת" [ירמיהו לו 39]. בשנת 605 בקרב כרכמיש ניצח
נבוכדנצר מלך בבל את צבאות אשור ומצרים. יהויקים השתעבד לבבל, אך חזר בו ומרד בה.
בעת המצור הבבלי על ירושלים מת, ובנו יהויכין הומלך תחתיו. אך מלכותו ארכה
רק שלושה חודשים ועשרה ימים. לאחר שהמשיך במרי נגד הבבלים באו הם בשנת 589 לפנה"ס,
כבשו את העיר והגלו אותו בבלה, והמליכו תחתיו את מתניה ששמו שונה לצדקיהו. גם הוא
מרד בבבל והוטל מצור על העיר. בשנת 586 נפלה העיר בידי בבל והמלך האחרון ליהודה
נתפס והוגלה בבלה. כך תמה תקופת בית ראשון.
משום מה כאשר למדנו
בביה"ס פסחו על תקופת הזוהר של ימי יאשיהו בן אמון בן מנשה בן חזקיהו, ובה
נתרכז היום. בימיו הגיעה ירושלים לשיא של 200.000 תושבים.
אך, כאמור, חרבה ירושלים ונהרס המקדש.
כולנו למדנו שצום תשעה באב בא בשל חורבן הבית. ולפי שנאמר
לנו באותו תאריך חרב בית ראשון ובית שני. רבותי – טעות! נפתח את התנ"ך
ונראה:
בספר מלכים ב' [כה 8-12]
נכתב: " ח וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ--הִיא שְׁנַת
תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל: בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עֶבֶד
מֶלֶךְ-בָּבֶל--יְרוּשָׁלִָם. ט
וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה' וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם
וְאֶת-כָּל-בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.
י וְאֶת-חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב--נָתְצוּ כָּל-חֵיל כַּשְׂדִּים... יא וְאֵת יֶתֶר הָעָם... ויֶתֶר
הֶהָמוֹן--הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים.
יב וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב-טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים.
נבהיר. החודש החמישי החל
מניסן – ניסן, אייר, סיון, תמוז, אב בשביעי לחודש.
טרם סיימנו. בספר ירמיהו [נב 12-14] נכתב: " יב
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה
לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל--בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים,
עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ-בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם.
יג וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה' וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי
יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. יד וְאֶת-כָּל-חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב
נָתְצוּ כָּל-חֵיל כַּשְׂדִּים..."
ובכן בעשירי לחודש אב.
חז"ל עמדו על כך ואמרו: האש הוצתה בשביעי לחודש ונמשכה עד העשירי.
בית המקדש השני הוצת ב-ט' לחודש ובער עד העשירי. חז"ל
שעבורם בית שני נחרב לעיניהם ואלו בית ראשון היה חורבן הסטורי, החליטו לאחד ולקבוע
יום אבל אחד –תשיעי באב. וכך אנו נוהגים!
[הערה: אנו יוצאים לסיור
סביב חומות ירושלים מדי שנה בליל ט' באב, ובהיות מרבית הציבור 'משתתפים קבועים'
אנו מתרכזים מדי שנה בנושא שונה. כאן הבאנו אחד מהם].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה