אחד הדברים החמורים ביהדות היא השבועה ! חשיבותה גדולה עד כדי כך שהיא מופיעה במקום השני ב"עשרת הדברות". מיד לאחר הדיבר הראשון המכריז על מציאות האלוהות "אני השם" - בא הדיבר השני "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשווא".
נוסח
שבועה המקובל על חכמי וגדולי ישראל היה והנו
"אראה
בנחמה" והכוונה כלהלן:
הדבר
החשוב ביותר לאדם ולאומה היא התקווה - החלום על עתיד טוב. הביטוי "נחמה"
לקוח מ"נחמו נחמו עמי", או כפי הברכה שאומר כל יהודי מאמין כאשר
הוא מודה לבורא: "מנחם ציון ובונה ירושלים".
לאמור –
הנחמה האמיתית על כל החורבנות, הטבח והשואה שהם נחלת עם ישראל היא בגאולה
העתידית.
כיוון
שהיהדות נוהגת לשון פוזיטיבית ולא נגטיבית הביטוי הנו: "אראה בנחמה",
כאשר כוונת השבועה היא בעצם: אם מה שאמרתי לא נכון, יגזר עלי כיליון לא רק פיזי
אלא אובדן התקווה – לא אזכה ח"ו לראות בנחמת ציון.
עד כאן
דברי האיש הרגיל להיות מורה.
וכשאדם
אומר "אראה בנחמה" זוהי משאלה והבעת תקווה !
לאחרונה
זכינו לשמוע דברי מרצה מבריק ד"ר מיכה גודמן שפירש את דברי המדרש
[ירושלמי מסכת ברכות דף י'ז ע"ב]:
"ועושה
חסד למשיחו" [תהלים נח 11, שמ"ב כב 51]. מיהו מלך המשיח?
רבי יהושע בן-לוי אמר: "צמח" שמו. רבי יודן בריה דרבי אייבי אמר:
"מנחם" שמו.
אמר
רבי חנניה ברבי אבהו: לא נחלקו, חשבונו של זה כחשבונו של זה – הוא צמח והוא
מנחם.
החשבון
פשוט. שניהם בגימטריה - 138, וגם הרעיון הוא מי שיצמיח את הגאולה
הוא מנחם ישראל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה