טו באב ויום הכיפורים
– ימים טובים לישראל
הבאנו את המקורות במשנה ובתלמוד, ועם כל הפרשנות שליקטנו – לא הגענו
להסבר המניח את הדעת. נפנה למדרש: משה עלה
להר סיני בפעם הראשונה ב'שבועות', ירד ב-י'ז בתמוז ושבר את הלוחות הראשונים. הוא שב
ועלה פעם שניה בראש חודש אלול וירד ביום הכיפורים [י' תשרי] עם הלוחות השניים. לכך
יום הכפורים הוא 'התיקון' לחטא העגל. וכך המחולות הן 'תיקון' למחולות העגל.
במסכת בבא קמא [נ'ד ע"ב] אנו מוצאים:
"שאל רבי חנינא בן עגיל את רי חייא בר-אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא
נאמר בהם 'טוב', ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב? אמר לו: ...כלך לך אצל רבי תנחום
בן חנילאי, שהיה רגיל אצל רבי יהושע בו לוי שהיה בקי באגדה. אזל לזביה [הלך אליו] אמר
לו כך אמר לי שמואל בר-נחום - הואיל וסופן להשתבר.."
נאמר "טוב" בכיבוד אב ואם "למען יטב לך", שטוב נוצר
מקשר בין אנשים "מצא אשה מצא טוב". ומצאנו בדברי המהר"ל [תפארת
ישראל ל'ה] : "ולכך דוקא בלוחות השניות שהיו מעשה משה והוא ראוי לפי מדרגת
עולם הזה, ודבר שהוא ראוי לפי המציאות נאמר בהן 'כי טוב' ".
"הטוב מגיע
לאחר השבירה, לאחר שלוחות הראשונים מוטחים ומנותצים אל קרקע העולם, מתחיל לנבוט
מהלוחות החדשים הטוב שבהם... לולא חטא העגל ושבירת הלוחות הראשונים לא היתה מגיעה
אלינו התורה שבע"פ... דוקא בשל חטא העגל והכפרה עליו נולדה חכמת הפלא של עם
ישראל לדורותיו – ברית העולם הקרויה "תורה שבעל-פה". כך לימד אותנו רבי
צדוק הכהן מלובלין: 'על ידי 'רוב-הכעס' נצרך לתיקונו 'רוב-חכמה'... וזה נגמר דוקא ביום
הכפורים שנתנו בו לוחות אחרונות [פרי-צדיק, טו באב].
[בעקבות אלחנן ניר, מוסף 'שבת' טו באב תשע"ו].
הרב המקובל מאיר-יהודה גץ [רב הכותל וראש ישיבת 'בית-אל] היה אומר כי
הגאולה מבטאת בשני ימים שנשתכחו עם הגלות וחזרו עם השיבה לארץ – חגי האדמה:
ט'ו בשבט חג-האילנות. וכעבור ששה
חדשים בדיוק 'חג האדם' הוא ט'ו באב.
חגים של החיים הפועמים בחוץ. הגאולה נעוצה בשיבה לחגים שאינם כרוכים
במצוות או בברכות מיוחדות.
אומרת בת ירושלים : "בחור, שא עיניך וראה"... צא מהכאב על חורבן
הבית והחל לחוש את האדמה, הרם עיניך מעלה – והנה הולך ונבנה הבית מחדש !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה