כאשר קוראים את הפרשה עולות כמה תמיהות,
רק עיון מעמיק נותן להן הסבר. הבה נראה:
כאשר בלק מלך מואב שולח שליחים אל בלעם
עונה להם בלעם [פרק כ'ב 8-12]: "ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשיבותי אתכם
דבר כאשר ידבר ה' אלי.."
"ויאמר א-לוהים אל בלעם לא תלך
עמהם, לא תאור את העם כי ברוך הוא..."
שולח בלק משלחת שניה ובלעם אומר להם [כב
19-20]: "ויבוא א-לוהים אל בלעם לילה ויאמר לו: אם לקרוא לך באו האנשים – קום
לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". לכאורה קבל בלעם
רשות מפורשת ללכת, אבל בפסוקים הבאים [22-21] נאמר "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך
עם שרי מואב. ויחר אף ה' כי הולך הוא ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו.." למה
ומדוע? הרי הוא קיבל רשות מפורשת.
התבוננות
נוספת בכתוב מסבירה - בפעם הראשונה נאמר לו: לא תלך עמהם. בשניה נאמר לו : קום
לך איתם. כלומר אתה יכול ללכת איתם ולידם אבל לא עמהם, לא באותה רוח שלהם,
ואילו בלעם הלך עם.
דו השיח המובא בפרשה בין בלק לבלעם
מזכיר לנו הרבה את השידורים בהם מעמתים פוליטיקאים. שש פעמים חוזר בלעם ואומר כי
אין הוא עצמאי בהטלת קללה, הוא רק שליח – "את אשר ישים ה' בפי אותו
אדבר". בלק חוזר על בקשתו כאילו לא שמע מאומה, ובסוף מתברר ששיטת הדו-שיח הזה
עובדת. בלעם הולך.
באחד הפרשנים מצאתי שאומרים על כך
"דו-שיח של חרשים" וגם זה ביטוי לא נכון. כאשר חרש מדבר עם אדם אחר יש
באמת קשיי קליטה והבנה, אך אם הניצב ממול הוא חרש, הוא דוקא מיומן ומצליח לקלוט
הרבה מהנאמר.
בלק הציב לו מטרה מראש, לשכור את
שירותיו של מכשף המסוגל להטיל קללה כך שלא יקלוט שום מילה הסותרת את אשר הוא רוצה
לשמוע. עולם המושגים האלילי של בלק בנוי מאלים שאפשר להטות אותם ושהאדם יכול
להפעיל אותם בהתאם לרצונו ודרכיו.
חלק מעולם מושגים זה חלחל גם אלינו. יש
החושבים ומאמינים כי לבקשה בתפילה יש כח. כבר ראיתי כי כאשר אחד מתפללים הפעיל את
הגבאי לתפילה על החולה הכוללת את הביטוי "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה
לבוא", הוא הלך הביתה באמונה תמימה כי ימצא את רעייתו בריאה. תפילה זו נאמרת
בקול רם מעל הבמה כדי לעורר את כל השומעים חברי הקהילה להצטרף. תפילת רבים נשמעת
יותר.
אמנם התורה אומרת כי לאדם יש אפשרות
להשפיע על המציאות, אבל יש מרחק עצום בין אפשרות לבין הטלת כח של כישוף.
יהודי מאמין כי תפילתו נשמעת ורבש"ע
שכל הכוחות בידו יכול לשנות את המציאות אם יחפוץ בכך. לעומת זאת ביסוד עבודת האלים
מצויה האמונה כי עצם הלחש או הקללה יכול להשפיע, כי הוא מפעילה מאגיה [כח על-טבעי]
בצורה ישירה.
אנו, אין בכוחנו להשפיע על הנעשה [תורת החסידות
מאמינה בכוחו של ה'צדיק' להשפיע "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים", אך
אני, שגדלתי עם צאצאי תלמידי הגר"א והתחנכתי בישיבות ליטאיות, מקובל עלי שהצדיק
יכול לעורר את האדם לתפילה נכונה ולצרף את תפילתו הוא. כך שעיקר ההשפעה היא של
המתפלל. אפרש ברוח זו גם את "המתפלל על חברו הוא נענה תחילה"].
בברכת בלעם נאמר "מראש צורים
אראנו". מפרש הספרי – בזכות אבות אברהם יצחק ויעקב.
נתפלל כולנו בלב שלם לגאולה וישועה. אכי"ר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה